מה יקוצץ? אנשיו של לפיד מוכנים להציע את סעיפי הקיצוץ, אך לא להכתיב אותם. לדבריהם יש בתקציב הביטחון שומנים רבים – כספים שהַשָּׁלתם לא תפגע בביטחון. צה"ל מצדו רוצה שיגידו לו. "הממשלה יכולה לקחת סיכון", אומר גורם ביטחוני. "לגיטימי שהדרג המדיני יקטין את הצבא אם הוא גדול מדי, ואם ישנה מחשבה שיש יותר מדי נשק מתקדם אז אפשר לקצץ גם בו. הדרג המדיני צריך להגיד מהיכן להוריד. אימונים, תעסוקה, הצטיידות – זה הדיון האמיתי שצריך להיעשות עם מערכת הביטחון".
משרד האוצר מלין כבר שנים על חוסר שקיפות בהתנהלותו הכספית של משרד הביטחון. הנושא השתפר בשנים האחרונות, ועם תחילת הקדנציה של השרים החדשים לפיד ויעלון נראה כי לפחות את הפסיעות הראשונות עשו השניים בהרמוניה, מחזה שלא נראה במחוזותינו הרבה זמן.
אחד הסכסוכים הזכורים לאחרונה היה סביב גיל הפרישה של אנשי הקבע, 42. הוגשה הצעת חוק המאפשרת שחרור לפנסיה מצה"ל בגיל 50, ואילו צה"ל נאבק להשאיר את המצב על-כנו. בקרב האזרחים, כידוע, גיל הפרישה עומד על 67 – פער בן 25 שנה. חמישה מיליארדי שקלים מתקציב הביטחון השנתי של מדינת ישראל מופנים לגמלאות: אלפי שקלים בחודש לכל יוצא קבע, גם אם הוא בשנות הארבעים לחייו ובעיצומה של קריירה שנייה משגשגת.
אבל צה"ל, אומר הקצין, לא מנותק. "הוא חי בתוך עמו ומבין את המצב. יצאנו לדרך והתחלנו בהתייעלות. אנחנו רק צריכים שהקיצוץ יהיה מתוכנן והדרגתי".
תוכניות ההתייעלות רבות. בין היתר עומדת כבר עתה על הפרק הפסקת עבודתם של כ-4,000 קצינים ונגדים. 2,700 מתוכם הם כאלה שנמצאים בתפקידם הראשון בקבע, ולהם פשוט לא יוצעו תפקידים עם סיום תפקידם. כבר בחודש יולי הקרוב יבוטלו 1,569 תקני קבע בצה"ל. התפקידים יבוטלו ולפורשים מהם, שיעברו לתפקידים אחרים או יעזבו את הצבא, לא יועמדו מחליפים.
תקציבו השנתי של חיל האוויר כבר קוצץ ב-200 מיליון שקלים. בזרוע היבשה קוצצו כ-144 מיליון שקלים. אגף התכנון שוקד על חיפוש אותם מקומות קטנים שבהם אפשר לחסוך בכסף הקטן. למשל, בבסיס הקריה יתווספו 300 מקומות חניה, כדי לחסוך בהוצאה על חניה עירונית, וארבע הנשקיות שפעלו במקום עד היום יאוחדו לאחת. פרוטה לפרוטה יצטרפו לחשבון גדול. על-פי ההערכות, תוכניות ההתייעלות יחסכו השנה 300 מיליון שקלים. עד שנת 2017 הסכום יגיע לכדי כ-2.2 מיליארד שקלים, והוא יופנה להתעצמות.
האוצר מבקש גם לקדם מהלך שאין בו קיצוץ, אלא אפילו תוספת תקציב, אך הוא אמור להניע צמיחה: קיצור שירות החובה. על-פי מחקרי בנק ישראל, הדבר עשוי להוביל לעלייה בת אחוז וחצי בתוצר המשק הישראלי. המתווה מצוי כרגע בחיתוליו, ומסתמן בו כי משך שירותם של החיילים תומכי הלחימה (הלא קרביים) יקוצר לשנתיים. החיילים ביחידות השדה הקרביות ימשיכו שנה נוספת, שבה יקבלו משכורת מינימום – תמריץ לשירות הארוך יותר והמשמעותי יותר.
בצה"ל לא מוכנים לקבל פער גדול כל כך באורך השירות לרעת הלוחמים. "מי ירצה להיות לוחם", שואל הבכיר מאגף התכנון, "אם זה יגרום לו לשרת שנה יותר מאחרים ולהתחיל ללמוד מאוחר יותר? אמו של הבחור הצעיר תגיד לו, 'אתה לא תהיה רמטכ"ל, אז תלך להיות מש"ק, תעבוד במלצרות ותקבל משכורת מינימום. למה שירצה להיות לוחם?" המלצת הדרג המקצועי בצה"ל היא ששירותם של הקרביים יהיה ארוך רק בארבעה חודשים. בתוך שנתיים עד שלוש, כך מעריכים בצה"ל, יאפשר גיוסם המוגבר של החרדים את קיצור השירות, במתכונת הזאת. כן מחכים באוצר למעבר מחנות צה"ל ממרכז הארץ לדרום. הבנייה בשטחים שיתפנו תניב אף היא הכנסות.