עוד לא התאוששנו מהבחירות האחרונות לכנסת וטרם עיכלנו שיש ממשלה חדשה המתחילה לתפקד והנה בעוד שלושה חודשים, אם לא קודם לכן, אמורות להתקיים הבחירות לרבנות הראשית. איש לא היה ערוך לבחירות אלה, שהיו אמורות להתקיים עד תאריך 24.3.2013. כך נולד, בחטא גמור, חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל) (הוראת שעה), תשע"ג-2013. חוק מאריך תקופת כהונה זה, מונה סעיף אחד בלבד הקובע, כי על-אף הוראות סעיף 16 לחוק הרבנות הראשית לישראל הקיים, הרי שני הרבנים הראשיים לישראל המכהנים ימשיכו לכהן עד מועד היבחרם של הרבנים הראשיים לישראל לפי החוק העיקרי או עד יום י"ז באב התשע"ג (24 ביולי 2013), לפי המוקדם.
בהצעת החוק שפרסמה הממשלה החדשה, בתאריך 19.3.2013 נכתב, כי מאחר שהממשלה החדשה הושבעה רק יום קודם לכן, בתאריך 18.3.2013, הרי מן האמור לעיל עולה, כי כהונתם של הרבנים הראשיים המכהנים עתידה להסתיים ימים ספורים לאחר כינונה של הממשלה השלושים ושלוש ,שהוקמה רק יום קודם. לכן, מאחר שטרם הוקמה אסיפה בוחרת ולא מונתה ועדת הבחירות הרי כדי לאפשר היערכות מתאימה להקמת האסיפה הבוחרת ולמינוי ועדת הבחירות, מוצע להאריך - בהוראת שעה - את תקופת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום, בארבעה חודשים או עד מועד בחירת הרבניים הראשיים לישראל לפי החוק המאריך, לפי המוקדם מבין השניים.
ברוב מוחץ שיש לממשלה החדשה, לאחר שקוצרו הליכי החקיקה, הועבר החוק המאריך באותו יום בו הוגשה הצעת החוק בקריאה ראשונה בשעות הבוקר ובקריאה שנייה ושלישית, אותו יום, בשעות אחר-הצהריים, קודם שיצאה הכנסת לפגרת הפסח.
לכאורה תבואו ותאמרו מה לנו ולעניין בחירת הרבנים הראשיים, זה עניין של הדתיים בלבד ובכן, טועים אתם גם טועים. הרבנות הראשית משפיעה כמעט על כל רקמה מרקמת חיינו, באופן יומיומי ושוטף. על עניינו גיור, גירושין, כשרות, קבורה וכן הספקת שירותי דת ועוד נושאים רבים אחרים פרושה מצודתה הרחבה של הרבנות הראשית. עד שלא נזקק אדם מן הרחוב - דרך כלל על כורחו וכמי כפאו שד, בדלית ברירה - לשירותי הרבנות הראשית כמו בעניין הבאת בן משפחה לקבורה בקבר ישראל, להינשא או להתגרש ולעתים כדי להשיג תעודת כשרות לעסקו אין יודע הוא מה רב כוחה ומה רבה השפעתה של הרבנות בעיקר, גם על חילונים ובעיקר - על חילונים. לחרדים יש בדרך כלל רבנים משלהם ומערכת כשרויות נפרדת דוגמת שלל הבד"צים השונים שחותמתם מופיעה על מרבית מוצרי המזון בצד הכשר הרבנות המחויב על-פי חוק.
חוק הרבנות הראשית הנוכחי קובע, שכשיר להיבחר כרב ראשי לישראל מי שהינו בגיל 40 שנה וגילו פחות מגיל 70 והוא מכהן או כיהן כדיין או כרב עיר, או שיש לו כשירות לכהן כדיין או כרב עיר, או שמועצת הרבנות קבעה שהוא גדול בתורה. מאחר שרב ראשי נבחר ל-10 שנים, הרי מי שהינו בן 70 שנה חסר יום ונבחר לרב ראשי, יכהן - כאשר אחד משני הרבנים או שניהם ברוטציה הינו נשיא בית-הדין הרבני הגדול לערעורים - עד גיל 80 שנה.
מקדמים את הרב יעקב אריאל
עכשיו באים הפוליטיקאים - בעיקר משורות המפלגות הדתיות ולמרבה הבושה גם פוליטיקאים ממפלגתו של
נפתלי בנט, "הבית היהודי" - ומבקשים לשנות את תנאי הכשירות לבחירת רב ראשי בישראל, באופן שמי שגלו 76 שנה או בקירוב לכך, יוכל להיבחר כרב ראשי לישראל. בכך מנסים אנשי "הבית היהודי" ואחרים לקדם את מועמדותו של רב העיר רמת-גן, יעקב אריאל, לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל. למרבה הבושה והזוועה עדיין קיים במדינת-ישראל, במאה העשרים ואחת, חוק גזעני הקובע בחירתם של שני רבניים ראשיים לישראל, אחד - רב אשכנזי והשני - רב ספרדי, בחירה וחלוקה גזענית שבוטלה בבחירות לרבני ערים.
משמדברים על העלאת רף הגיל לבחירת רבנים ראשיים, מופץ ספין, לפיו הרב ישראל מאיר לאו, רבה של העיר תל אביב, יכהן שוב כרב הראשי האשכנזי.
הרב לאו כיהן כרב האשכנזי של תל אביב משנת 1988,עד שנת 1993. שעה שנבחר כרב הראשי האשכנזי לישראל, בשנת 1993. בשנים 1993-2003 כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל ובשנת 2005 נבחר, בשנית, לתפקיד רב העיר תל אביב. בעצם למה לא? הרב לאו הוא "רק בן 76 שנה" (בעוד כחודש ומשהו למען הדיוק), יש לו קול ערב ונעים, זקנו מטופח, לבושו נאה והוא גם בעל פרס ישראל למפעל חיים. כן, כן. הוא זקן, בכל הכבוד הראוי, אבל לשבחו ייאמר שלא רואים עליו ופוליטיקאים אוהבים אותו.
קידום תפיסות עולם מיושנות ועבשות
נו, באמת. אולי נתאפס לרגע על עצמנו במקום לעוף מרב זקן אחד למשנהו ולעשות ספינים בשמם כמועמדים למשרת רב ראשי לישראל. נכון - המשכורת טובה. יש גם דירת שרד ומכונית מהודרת, אבל ראבאק - האיש צריך לתפקד כנשיא בית-הדין הגדול לערעורים בגיל 76 עד גיל 86! למה שלא נאריך את גיל הפרישה של שופטי העליון עד לגיל 80 שנה? מה הם פחות טובים מהרבנים הראשיים? האם סניליות אצל החילוניים הינה במצב מואץ יותר מאשר אצל הדתיים והחרדים?
מילא ראינו את
יאיר לפיד - ואולי גם את הרב,
שי פירון - מצביעים בכנסת בעד הארכת זמנית של תקופת כהונת הרבנים הקשישים, לעוד ארבעה חודשים. לא נורא. הממשלה לא הספיקה להתארגן ואפשר לתת לה זמן התארגנות. אבל מכאן ועד שמפלגת "יש עתיד" המניפה דגל של שינוי בפוליטיקה, תקדם חוק שמטרתו הפיכת הרבנות הראשית למושב זקנים, עוד רחוקה הדרך. ונפתלי בנט? האם הוא מאמין, באמת ובתמים, ששני המנדטים שקיבל הוא מהציבור החילוני והמנדטים שקיבל מהציבור הדתי הרוצה בשינוי, נועדו לקדם תפיסות עולם מיושנות ועבשות, בכל הכבוד הראוי, מבית מדרשו של נשיא ישיבת הר המור, צבי ישראל טאו שהינו בן 77 שנה ושל הפלג ההזוי והסהרורי במפלגתו שעד כה, הצליח הוא להשתיקו ולהסתירו מעיני הציבור?
יאיר לפיד, שי פירון ונפתלי בנט. הפיכת הרבנות הראשית למושב זקנים היא כשלון ראשון שלכם במלחמה לשינוי תפיסות העולם שהנהיגו כאן, בעבר, שס, המפלגות החרדיות והמפד"ל הישנה. אנא התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי.