רבים הופתעו מהתגובה המהירה של הממשלה בעקבות גילוי מצבורי גז במים הטריאוריאלים של מדינת ישראל. תגובה זו באה לידי ביטוי בהקמת "וועדת ששינסקי", שהמליצה על שינוי חד-צדדי בשיטת המיסוי שמוטל על בעלי זכיונות הפקה. בהמשך, שיטת המיסוי אכן שונתה והתוצאה הייתה העלאה משמעותית באחוזי המס המוטל על החברות המפיקות. לאחרונה, פורסם כי בכוונת שר האוצר לנקוט ב"מדיניות לוחמנית לשמירה על אוצרות הטבע במדינת ישראל" היות ש"משאבי הטבע של מדינת ישראל הם נכס ציבורי, והציבור הישראלי הוא הראשון שצריך ליהנות מהם".
אין ספק כי מבחינת הדין הישראלי אין כל פגם בכך שהמדינה תנקוט באמצעים שיועדו להגנה על אוצרות הטבע, שהרי הכנסת היא הריבון. שאלה אחרת היא מהן התוצאות של הצעדים האמורים במישור הבינלאומי, במידה ומשקיעים זרים ייפגעו בעטיים. ניתן לטעון כי העלאה סבירה של אחוזי המס אין בה לכאורה כדי להצמיח אחריות בינלאומית. עם זאת, שונה המצב בתכלית השינוי כאשר מדובר בהעלאת שיעור מס גורפת או במקרים של הפקעות, הלאמות או הטלת הגבלות משמעותיות על עצם השימוש במשאבים. במקרים אלה, מדינות האזרחות שאליהן משתייכים המשקיעים הזרים עשויות שלא להשלים עם הפגיעות האמורות, ובידן האפשרות לנקוט בצעדים שונים שתכליתן לחייב את מדינת ישראל לגרום לתיקון המעוות. כמו-כן, יש לתת את הדעת על השפעת פגיעות אלה על משקיעים פוטנציאלים, שעד עתה סברו שמדינת ישראל נשמרת מפגיעה במשקיעים זרים.
אין ספק כי מדובר בסוגיה בעלת חשיבות רבה ולכן תמוה שבמדינת ישראל טרם ניתן לצד המשפטי של ההשקעות הבינלאומיות את המקום הראוי לו וזאת לעומת ההיבט הכלכלי או המסחרי הטהור. על כך עמד לאחרונה המומחה להשקעות בינלאומיות ד"ר אלברטו אהרונוביץ במאמר שזה עתה ראה אור.
ד"ר אהרונוביץ ציין
במאמרו שההשקעות הבינלאומיות הן אחד המנועים הראשיים של כלכלות המדינות. בעולם של גלובליזציה, המאופיין בתנועה בין-מדינית מואצת של אנשים, טכנולוגיות והון - ההיבט המשפטי-בינלאומי של ההשקעות בולט בחשיבותו. לצד ההשקעות הזרות שמאז ומתמיד יזמים זרים משקיעים בישראל, הולכת וגוברת תופעה נוספת: משקיעים ישראלים מרבים לפעול בחו"ל.
יתרה מזו, על-אף אי-יציבות המצב הפוליטי במזרח התיכון, בשנים האחרונות צצו יוזמות להשקעות פנים-אזוריות (כגון: יוזמות של חברות ישראליות בירדן בעיקר לאחר שמדינת ישראל חתמה על הסכמי סחר עם מדינה זו באמצע שנות התשעים). גילויי הגז והסיכויים שיימצא נפט בים התיכון מרחיבים עוד יותר אפשרויות אלה, ולא מן הנמנע שבעתיד עוד יקומו פרויקטים אזוריים משותפים למדינות המפיקות כגון ישראל, מצרים וקפריסין.
האיחוד האירופי כמודל ליציבות בין עמים
מלבד ההשפעות הכלכליות-חברתיות המוכרות של השקעות בינלאומיות (פיתוח התעשיה, פיתוח המסחר, יצירת מקומות עבודה וכדומה), גלום בהן גם הפוטנציאל לתרום ליציבות היחסים בין מדינות - ואף בין עמים - מטרה נעלה שכל מדינה מתוקנת שואפת לה. האיחוד האירופי, שהתפתח בתום מלחמת העולם השנייה עקב כינונן של הקהיליות לפחם, לפלדה ולאנרגיה אטומית, מהווה דוגמה מאלפת לכך. תרומתה של מסגרת כלכלית זו למחיקת העימות והשנאה העמוקה בין שכנים הייתה מכרעת והפכה לעמוד התווך באירופה המודרנית. התפתחות זו יכולה וצריכה לשמש מודל לאזורים אחרים בעולם ותמוהה העובדה שבקרב חוגים משפטיים רבים במדינת ישראל טרם ניתן לנושא חשוב זה מקום של ממש.
דלות מחקרית
ועדת שישינסקי והמאורעות בעקבותיה מעוררים סוגיה נוספת הקשורה בהם, והיא דלות המחקר האקדמי-משפטי בעניין ההשקעות הבינלאומיות, עד כדי שמספר המחקרים בסוגיה זו בשפה העברית הוא כמעט אפסי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי במישור האקדמי, פרט לקורס בחירה אחד הנלמד באוניברסיטת תל אביב, המוסדות להשכלה הגבוהה בישראל טרם הציעו לתלמידיהם ללמוד את ההיבטים המשפטיים של ההשקעות הבינלאומיות (הן מן הבחינה האקדמית והן מן הבחינה היישומית). מחסור מחקרי זה הוא גורם וודאי להיעדרם של כנסים ומפגשים מדעיים ישראלים בנושא הצד המשפטי של ההשקעות הבינלאומיות.
כך ניתן להסביר גם את ההעדר במסגרת-על (כגון מרכז או מכון) שמתמחה בחקר ההיבטים המשפטיים הרבים וההשלכות מרחיקות הלכת שיש להשקעות הבינלאומיות על מדינת ישראל. מלבד הייעוד החשוב כשלעצמו של הוראת הנושא למשפטנים ולעורכי דין ישראלים מסגרת כאמור עשויה להאיר את עיניהם של משקיעים ישראלים בעניין הסכנות שעלולות לארוב למיזמים שהם מתכננים בחו"ל ואף לסייע להם כאשר חלה פגיעה על ההשקעה שלהם שם. מסגרת-על שכזו תוכל גם לספק ייעוץ משפטי - לאומי ובינלאומי - למשקיעים זרים החפצים להקים מיזמים בישראל בפרט, ובמזרח התיכון בכלל.
מצב הדברים שתואר לעיל זהה גם במישור היישומי. משקיע אירופאי או אמריקני החפץ לייצר מוצר בירדן בטכנולוגיה ישראלית מחומרי גלם מטורקיה או ממדינה אחרת באזור, ולייצאו דרך נמל מצרי, יתקשה לקבל חוות דעת משפטית כוללת מגורם אחד ויחיד - שתתאם בין כל מערכות המשפט המעורבות, לרבות המשפט הבינלאומי, על שלל הבעיות המשפטיות הכרוכות בפרויקט כזה.
על-רקע הצורך לעודד השקעות באזורים כמו הגליל, הנגב, אילת ועוד, הרי שהמחלוקות הכבדות שהתעוררו לאחרונה עקב גילויי כמויות גדולות של גז, האפשרות לאתר נפט במרבצים הסמוכים לחופים של מדינת ישראל, וכעת גם ההצהרה של משרד האוצר לשמור על אוצרות הטבע מחדדות במידה רבה את חשיבותה של הסוגיה הנדונה, כפי שמצויין
במאמרו של ד"ר אהרונוביץ, שהוא הראשון שפורסם בשפה העברית בנושא זה.
