הטור של פריצי

יום ירושלים נחוג כהלכתו. מצעד הדגלים המסורתי עבר ברובע המוסלמי בעיר העתיקה כשצועדיו קוראים "מוות לערבים" ו"מוחמד מת". מולם התעוררו צעירים פלשתינים והניפו דגלי פלשתין עם קללות ערביות בחזרה. המשטרה, שכבר בבוקר ביקשה מהסוחרים לסגור את החנויות ולהתחבא, התערבה כשהיה צריך ועצרה מתפרעים משני הצדדים. עוד לפני זה, בבקר, עצרו את המופתי, ואחרי זה בצהרים את חמשת היהודים שניסו להתפלל בהר הבית. וחוץ מזה היה יופי של חג, בהתאם למסורת. ה'איסרו חג' יתקיים ברחבת הכותל במופע: נשים בשטריימלך נגד נשים בטלית.

מבקר המדינה מספר על 4,000 איש שמתים כל שנה מזיהומים שחטפו בבתי החולים, וכותב על פיגור בתשתית ובציוד. מוסכם שנדרשים כ-2.5 מיליארד שקלים כדי לטפל בבעיה, אבל כולם מבינים למה זה לא יקרה: כמו שהסביר זאת מנכ"ל משרד הבריאות, שהתראיין והסביר שרוב הנדבקים בזיהומים בבית החולים הם אנשים זקנים או חולים שעוברים אשפוז ארוך וניתוחים קשים. למשרד האוצר הריאיון הזה הספיק להבין הכל: חיידקים חוסכים תקציב אשפוז וניתוחים.

הכנסת אישרה הצעת חוק שתמנע הצעות אי אמון בממשלה, אלא אם 61 ח"כ חתמו על ההצעה. לזה מוסיפים העלאת אחוז החסימה, שתמנע כניסת מפלגות קטנות לכנסת. להחתים 61 ח"כים זו כבר לא הצעה. זו תוצאה. והרעיון לאסור על הכנסת להביא הצעות לאי אמון, הליך שנועד למתוח ביקורת על הממשלה, אומר שאנו מבקשים להיות קוריאה. כן. הצפונית. השבוע תמכה הממשלה גם בהצעת החוק שתאסור להשמיץ את צה"ל או להוציא עליו דיבה. השר אהרונוביץ' בקש להרחיב זאת גם על השב"כ, המשטרה והשב"ס. מישהו התחיל לתרגם כאן הכל מקוריאנית ? הכנסת שלנו מהווה שסתום חשוב לשחרור לחץ. כמעט כל קבוצה באוכלוסיה מוצאת בכנסת מישהו שמבטא את עמדותיה, וזה מה שמונע מאנשים מלחפש דרכי ביטוי אחרים. נכון שלממשלה בלי חשש מהצעות אי אמון ועם אחוז חסימה גבוה שימנע מכוחות חדשים להיכנס לכנסת תהייה המון "משילות", אבל יהיו לה גם הרבה יגאל עמירים שיטענו מחסניות עם קליעים של אי אמון.

זו פעם ראשונה ששר אוצר מגיש לממשלה תקציב שנתי, ולשר החינוך אין שום מחאה והתנגדות. גם שרת הבריאות לא מצייצת, ואין לה טענות, אולי כי תיירי הבריאות הפרטיים ממלאים את המחלקות שעה שהחיידקים מחסלים את המקומיים. בכלכלה לאומית, חשוב מאד למנות את האנשים הנכונים. את אלה שזוכרים שאתה הוא מי שמינית אותם לתפקיד ואתה מי שתמנה אותם (או לא) גם בעתיד. מבחינה כספית המינויים האלה שווים לאוצר חיסכון של מיליארדים. שרים צייתנים מאוד.

שר החינוך החדש הכריז שבתי הספר שלנו אינם מותאמים למאה ה-21. לטענתו גם המורים יודעים שמה שהם מלמדים כבר לא רלוונטי לכלום. לדבריו ביצוע שינויים אמיתיים במערכת החינוך זה מהלך שלוקח 15 שנים לעשותו, גם בגלל אילוצים פוליטיים, והוא כשר החינוך יתעסק בטווח הארוך, גם אם יוותר בזה על מחיאות כפיים מיידיות. לזכותו של פירון שהוא שר החינוך הראשון שאומר למערכת את האמת ומעמידה במערומיה מול הראי, רק שהוא ראה כנראה גם את דמותו, והבין שחברו לפיד לא ייתן לו שום כסף לטפל בדברים הנדרשים לזמן הקרוב, והכל יצטרך להידחות לעוד 15 שנה. אולי אחרי שהילדים שלכם ישתחררו כבר מהצבא. ורק תמיהה קטנה נותרה: אם פירון הוא שר החינוך לעוד 15 שנה, מיהו שר החינוך השנה?