אינני מכיר אישית את נשות הכותל ואין לי די מידע כדי לקבוע באם הן פועלות חלקן או מקצתן באמונה וביושרה או שמא בניגוח פרובוקטיבי מדובר, על-מנת לקצור רווחים פוליטיים או אחרים בזירה הגועשת של ההוויה הישראלית. אומנם כל הסימנים מעידים על כך שמאבקן אינו לשמה ומצעדיהן נודפים ריחות רפורמיים פמיניסטיים ואחרים שלרובנו אינם נעימים אך לצורך הדיון כאן אין כל זה משנה כלל ועיקר.
ה"שחורים" ושאר ה"פרימיטיביים" דבקים לעניין זה, התפילה, במסורת אבות ושומרים באדיקות ניכרת על גדרים ברורים המלווים את עמנו אלפי שנים. מסירות הנפש לה מחנכים מנהיגי העדה בעניינים אלה כמו גם בעניינים נוספים, הייתה לשם דבר עד כי אינני רואה כיצד "מדינת כל אזרחיה" והחונטה המנהיגה אותה עד למימושה המלא חלילה, מצליחה לגבור עליה. גם בג"צ לא יועיל במקרה זה, הלא לא מדובר בתמימים עדיני הנפש ואוהבי ישראל מגוש קטיף.....
כמו רובנו נכפתה עלי במשך השנים היכרות אינטימית עם התקשורת הישראלית. זו פועלת בנחישות ובעקביות כנגד כל דבר יהודי, כנגד עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל. ממנה למדנו לדעת שהסוטה הוא נאור ומתקדם, שהרוצח השפל הוא לוחם חופש בעל מאבק צודק, שהמחבל הוא "נער", שחלוצי הדור בגב ההר הם איום על השלום וסכנה לדמוקרטיה ועוד ועוד...
באופן דומה מוצג מאבקן של נשות הכותל באופן גורף וברור כמאבק צודק וראוי, כזה המהווה נדבך נוסף במלחמת הנאורים מול הפרימיטיביים, מאבק שהפסד בו עלול לסכן ....ניחשתם נכון, את הדמוקרטיה.
זו האחרונה, הדמוקרטיה בישראל , היא בריה משונה במקומותינו. העם מחליט ובוחר בדבר אחד, מקבל היפוכו של דבר והתקשורת מוחאת כפיים, מצדיקה ומכשירה את השרץ. בג"צ קובע מועד להריסת ישוב יהודי וכלבי השמירה עומדים על המשמר, מעודדים ודוחפים. לעומת זה פסקי דין חלוטים להריסת בניה ערבית לא חוקית אינם מבוצעים וכלבי השמירה נמים במלונה, שנת ישרים.....
בשם הדמוקרטיה מובטח לכל האזרחים חופש פולחן דתי בכל אתר קדוש אלא שלכלל יש יוצא מן הכלל, ליהודים אסור להתפלל על הר הבית. התקשורת ?
על העוול המשווע והבלתי נסלח הנעשה להר הבית וליהודים נכתבו מילים הרבה, גם על-ידי עבדכם במדור זה. לדבר נפקא מינה באשר לטיב ליחסינו עם האויב הערבי, גם בנוגע למעמדנו בקרב אומות העולם אך בעיקר בנוגע למימוש ריבונותנו בארצנו ולחרות של כל יהודי לעבוד את בורא עולם במקום הכי קרוב לקודש הקודשים .
מהבחינה הזו, המלחמה העיקשת של נשות הכותל והתמיכה לה הן זוכות אצל שוחרי ה"דמוקרטיה" וה"נאורות" חושפת ברבים את ערוות האחרונים ומסירה את המסכה האחרונה בנשף הצביעות המקומי, המתנהל לאורך שנים על חשבון היהודים וקודשיהם.
הפוליטיקאים המתקרנפים בקצב גובר והולך מחרישים, המדינאים עסוקים ב"לא להרגיז את אומות העולם" וראשי מערכות הביטחון שרוחם תבוסתנית וחולה מפחדים פחד מוות מהצורר הערבי שאבן בידו. בתווך או ליתר דיוק למרגלות ההר ומחוצה לו ניצבים יהודים מאמינים עם ציצית בבגדיהם וסידורים באמתחתם, ממתינים לימים טובים יותר.
בעניין הר הבית ליהודים אין חופש פולחן, אין חופש הפרט ואין זכויות אדם בסיסיות. אלה נרמסות תחת גלגלי הדפוס ובעזרת המיקרופונים של שוחרי הצדק והדמוקרטיה כאשר משטרת מדינת כל אזרחיה ובתי המשפט של עכו"מ על עוזריהם בפרקליטות המדינה מספקים את התשתית ה"דרושה".
עלינו היהודים מוטל לדאוג שההר הנמצא בליבותינו ובנשמותינו יהיה גם בידינו.
בנפשנו הדבר.