אנו נמצאים בימים קדושים אשר נקראו "שלושת ימי ההגבלה". הקב"ה ציווה את משה רבינו לצוות את בני ישראל להגביל את עצמם בהגבלות רבות וכן לא לעלות להר סיני.
וקשה, מדוע צריך להגביל את עם ישראל לא לעלות להר, הרי זה טוב אם כן ייכנסו, יתחזקו. וכמו שאומר שלמה המלך: "הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך", דהיינו כשמקרבים את האדם ומכניסים אותו קרוב האדם מתחזק, מתקרב וזה יותר טוב. ומדוע הקב"ה מצווה את ההגבלה, את הריחוק הזה, לפני נתינת התורה לעם ישראל?
אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול בעבודת ה' - ההתחלה של כל הצלחה וכל דבר טוב זה הגבלה, לשים גבול בדברים. מי שלא יודע לשים גבולות, זה החורבן הגדול ביותר שיש. בכל עניין ועניין בחיי האדם הפרטיים, בחיי הכלל, היכן שאין גבולות בסוף הכל נפרץ ונחרב.
מלחמה על גבולות
וכך אנו רואים, כל המלחמות הגדולות אשר פרצו בעולם התחילו על תיקוני גבול קטנים ביותר והאנשים הגדולים בהיסטוריה יצאו למלחמות הקשות ביותר אשר החריבו עמים שלמים על מחלוקות על גבול קטן. ונשאל, מדוע לא ויתרו, מדוע לא התעלו על עצמם? למדינות האלו היו מדינות עצומות, שטחים נרחבים ביותר ונלחמו על פיסת אדמה קטנה, איך, מדוע? אלא התשובה היא, שכאשר נפרץ הגבול הקטן הכל נפרץ ונגמר.
וכך התורה הקדושה בנויה על גבולות, "תחום שבת", וכן בכל עניין בתורה יש גבולות ותחומים שעד שם מותר ומשם אסור. וזה היסוד הראשון לפני מתן תורה "שלושת ימי ההגבלה". לפני שהקב"ה נתן לנו את התורה הקדושה החדיר בנו הקב"ה: יש גבול לכל עניין ועניין. מי שאין לו גבולות, לא יכול לקבל את התורה, לא יכול להגיע לאף מקום בלי גבולות.
ולכן בימים הקדושים האלו העבודה שלנו להכין את נפשנו לדעת מה הגבול שלנו, מה מותר, מה אסור, מה שלי, מה לא שלי, עד היכן מותר לי להתקרב, עד כמה אסור לי גם במחשבה, כי גם מחשבה מחייבת לגבול לא רק במעשה, האדם חייב לעשות גבול גם למחשבות עד היכן מותר להן ללכת ועד היכן אסור להן ללכת.
גדרים מימים ימימה
וכך מצאנו בתורה הקדושה, "פורץ גדר ישכנו נחש". מי שפורץ גדרות, פורץ גבולות, עונשו שנחש ינשוך אותו. וקשה, מדוע העונש של פורץ הגבולות שנחש ינשוך אותו ולא חיה אחרת, ולא עונש אחר? אלא הנחש היה החיה הראשונה שפרצה גם היא גבול והנה בבריאת העולם הקב"ה ברא גבולות. אדם וחוה זה דבר אחד וכל החיות והבהמות וכולי זה עוד דבר. הנחש ראה את האדם וקינא בו שיש לו אישה, את חוה, ורצה להרוג את האדם כדי להתחתן עם חוה, הוא פרץ ראשון גדר ולכן מי שפורץ גדר אותו נחש, הפורץ הראשון של הגדרים, הוא יציקנו וינשכנו.
וכך מצאנו דוד המלך אומר בתהילים: "גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות
הארץ". הקב"ה בבריאת העולם חילק את העולם, שני שליש מים מהעולם ושליש יבשה, אך אף שכך נקבע, הקב"ה שם גבול ושירטט גבול שהמים לא יעברו את הגבול הזה, העולם נברא עם גבולות. וכן שני בני אהרון שמתו: בהתקרבם לפני ה' וימותו, הם עברו הגבול של הקרבה להקב"ה ולכן מתו.
לכן בימים האלו, שכל המהות שלהם ללמוד הגבולות, מה מותר ומה אסור, מה חייב, מה פטור, מה אפשר ומה אי-אפשר, נחזק בעצמנו בכל חיינו ובכל הליכותינו את ציון הגבולות שהם היסוד הראשון בחיי האדם, בינו לבין הקב"ה, בינו לבין חבריו, בינו לבין עצמו. ואז, כשנבנה את הגבולות, נהיה כלי קיבול לקבל את התורה הקדושה בצורה נכונה, אמיתית ומסודרת, בלי ערבוב של הטוב והרע, המותר והאסור, הרצוי והלא רצוי. וניכנס בגדר של "ויחן ישראל נגד ההר כאיש אחד לב אחד".