רגע לפני שנשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מוריד את השאלטר, סוגר את האינטרנט, ומנתק אותם מהעולם, אזרחי סוריה מנסים להשמיע את זעקתם באמצעות הרשתות החברתיות. תמונות נוראיות של הטבח המתרחש במדינה וסרטונים המראים כיבוש מעוזים על-ידי צבא סוריה החופשית (המורדים) מופצים באמצעות פעילי הפייסבוק. לאלו מתווספות קריקטורות פוגעניות נגד הנשיא הסורי בשאר אל-אסד וסיסמאות נגד משטרו.
עמודי פייסבוק של בכירי צבא לשעבר במדים ושל קבוצות אזרחיות חמושות הובילו אותי ליצור קשר עם אזרחי המדינה. שבוע של צ'אטים, שחלקם עברו לשיחות טלפוניות, כלל הצהרות של ניצחון המורדים על בשאר אל-אסד, בלשונם - "המרגל הישראלי". אבל יש גם פן אנושי: אזרחים שרואים את החיים שהכירו הולכים לאבדון ונעלמים לנגד עיניהם.
יום אחרי ההפגזה בסוריה שיוחסה לחיל האוויר הסורי, פתחתי במסע האלקטרוני שלי. כניסה לעמודי פייסבוק של קבוצות מורדים ובקשת חברות מכמה מהם הובילה במרבית המקרים להסתייגות. ככלות הכול, עיתונאי ישראלי איננו הפרטנר הטבעי לשיחה קולחת על המתרחש בסוריה. אבל היו כאלו שנענו לאתגר. חסן אסמעיל, עורך-דין תושב דמשק, היה הראשון לאשר אותי כחבר. "שלום לך", הוא אמר, וביקש לדעת איך הגעתי אליו. מספר הטלפון שלו ריצד על המסך. אחרי התכתבות ארוכה והסברים משכנעים, הוא הסכים שנעבור לשיחה טלפונית.
"מה שלומכם, שם בישראל?", הוא שאל, ואני סיפרתי לו על שר האוצר,
יאיר לפיד, והגזרות הכלכליות. ביקשתי לשמוע איך עבר את הלילה של ההפגזה. "התעוררתי מהרעידות החזקות, ולא הבנתי מה זה", סיפר. "חשבתי שיש רעידת אדמה, אבל זה לא נשמע לי הגיוני. רצתי החוצה כדי לבדוק מה גרם לרעידות, וראיתי את השמיים האדומים. נזכרתי בדיווחים על ההפגזות הראשונות שהתרחשו בשבת, והתחלתי להרים טלפונים לאנשים. חברים שלי שגרים קרוב יותר להר קסיון, שם הייתה ההפגזה, סיפרו לי שהם ראו הכול וגם צילמו. הבושה הגדולה של סוריה התגלתה בזמן אמת".
שאלתי אותו אם הוא שמח על ההפגזה שבוצעה נגד אתרים צבאיים סוריים, והוא השיב בכנות מרשימה: "אנחנו לא יכולים לומר שאנחנו שמחים על ההפגזה הישראלית. אבל אנחנו בהחלט שמחים שטילים ונשק מתקדם לא הגיעו לידי חיזבאללה".
תגובות כמו שהשמיע אסמעיל, גררו חרושת שמועות והאשמות של המשטר הסורי ותומכיו נגד המורדים לאחר ההפגזה. רשת 'אל-מנאר' הלבנונית השייכת לחיזבאללה פרסמה כתבה שבה נותחו הסרטונים שהופצו על-ידי תושבים מיד לאחר ההפגזה. "הסרטונים האלה שאתם רואים מצולמים ממרחק ומזווית שמאפשרים לראות את ההפגזות של הציונים בשידור חי", ציין הכתב, והעלה את הנתונים שלדבריו מוכיחים את שיתוף הפעולה בין המורדים הסורים לחיל האוויר הישראלי.
"על-פי המרחק של הצילומים ומספר השניות בין תחילת הצילום להפגזה עצמה אפשר להבין שהצלם ידע מה הוא הולך לצלם", אמר. לראיה, הציג כתב 'אל-מנאר' סרטון נוסף: "פה אפשר לשמוע את הצלם, שמשתייך לקבוצות החמושות הכופרות, מציין במדויק את המקומות בהם הייתה ההפגזה", הוא אומר, ומיד מוסיף פרשנות: הסרטון הזה פורסם שעתיים בלבד לאחר האירוע, עוד לפני שהייתה הודעה מסודרת מטעם הצבא הסורי. העובדה שהכופרים ידעו את המקומות המדויקים מוכיחה מעבר לכל ספק כי הם אלה שנתנו לאויב את הנקודות שבהן צריך להפציץ".