האכזבה ממדיניותה הכלכלית-חברתית של ה
ממשלה רבתי. הצעת התקציב איננה אלא המדיניות הכלכלית שממשלת נתניהו-לפיד-בנט מתכוונת לנהל. שר האוצר עושה מאמצים עילאיים כדי להסביר מדוע לא הייתה לו כל ברירה אלא להוציא תחת ידו הצעת תקציב הפוגעת בעצם הבטחותיו לבוחרים הרבים שהלכו אחריו מתוך אמונה שבישראל ניתן בלהטוטים מהירים לשנות כיוון.
לא פלא שאזרחי ישראל הבינו, שישנו פער עצום בין הבטחות לבין מדיניות. לזכותו של לפיד תאמרנה שתי הערות: ראשית, לפיד נפל אל תוך הבור התקציבי שחפרה הממשלה הקודמת רק מתוך רצון של ראש הממשלה להיבחר שוב. שנית, לפיד הבין מהר שהפוליטיקה היא זירת התגוששות אכזרית, וגם אם אתה לוחם זירות באגרוף תאילנדי, אין ערובה שלא תחטוף מכות כאובות מאוד. את הציבור זה לא מעניין כלל מהן הסיבות. הוא רוצה מימוש הבטחות, ולפיד איננו יכול לספק זאת. זו הסיבה העיקרית להתחדשותה של המחאה החברתית.
רבים אלה המוכנים לקנות את השקר שבגלל המחאה החברתית הקודמת נפער הבור התקציבי. זהו שקר גם שאין למעלה ממנו. המחאה החברתית לא התפרצה רק משום שמעמד הביניים, האזרחים העובדים והמשרתים התרוששו, אלא משום שהרגישו שהגיעו מי עד נפש. הם אינם רוצים להרגיש טמבלים המשלמים מיסים המרקיעים שמימה רק משום שממשלות ישראל חוששות לשנות את מבנה המשק ואינן נוקטות בצעדים כלכליים ראויים. עתה, לאחר הבחירות כשיתברר שגם פוליטיקאים הנתפסים כנקיי כפיים ומוכנים, סוף כל סוף, להפסיק את האנומאליה של נשיאת בעול הכלכלי והביטחוני רק של פלג מצומצם בחברה, מתגלים כרפי ידיים, המחאה הולכת ומתחדשת.
הניצנים הראשונים שבשבוע-שבועיים האחרונים מעודדים, אך העיקר עוד לפנינו. הממשלה לא תירתע מלהפעיל את מלוא עוצמתה כדי לדכא את המחאה. כולם יודעים שהדרישות נכונות וצודקות. ממשלת ישראל הנוכחית, כמו זו הקודמת ואלה שקדמו לה, כולן, הטילו על מעמד הביניים עול בלתי נסבל. עתה מנסים גורמים פוליטיים שונים לסכל את המראת המחאה מחדש. בתחבולות, בצווים ובהסתה, יש המנסים להוציא את הרוח ממפרשי המחאה. זה לא יעזור. המחאה תתחזק כי לאנשים נמאס. המוחים אינם מיליונרים או מיליארדרים. הם השכבה העובדת קשה מאוד כדי לקיים את עצמה. בגלל פחדנות וסגידה לפוליטיקת הביבים, מנהיגנו שוב מנסים לסחוט את האדם העובד. זה נלוז, זה גס וזה בלתי נסבל.
בצד התקווה שהמחאה תלך ותתגבר, מצער לבשר למוחים שמטרותיהם לא יושגו, כפי שהיה במחאה הקודמת. לממשלה אמצעי דיכוי משוכללים ביותר. היא לא תירתע להיכנס במוחים במלוא הכוח. מנהיגי המחאה חייבים לקחת בחשבון שחייהם לא יהיו קלים. הם יידרשו לשלם מחיר אישי אם באמת כל עניינם הוא לעזור בשינוי האנומאליה הישראלית. לעת עתה, לא ברור מי הם בדיוק המנהיגים, אך ללא מנהיגות קשה לפצות אפילו לנגיעה בכנף הממשלה. חלק ממנהיגי המחאה הקודמת מצא מפלא בכנסת. מה טוב יותר מאשר להיות ח"כ? אז מדברים ומדברים, משכורת טובה מקבלים, והעיקר שאין כל אחריות. יותר טוב בכנסת מאשר באוהל ברוטשילד. יש לקוות שהמנהיגים החדשים של המחאה יקדישו את מלוא מרצם למחאה ולא כדי להגיע לכנסת.
ומשפט בענייני דה-יומה. שעתי את דברי הסנגוריה של פרקליטי משפחת נתניהו ביחס להוצאות השונות שלהם. אינני רוצה להביע דעה ולקבוע אם המדובר במחלה או שיגעון גדלות. יעשו זאת טוב יותר מומחים בתחום. אני כן מבקש להפנות את תשומת הלב רק לנראות. הסברי הפרקליטים של משפחת נתניהו שההוצאות הן שיא הצניעות, ושהן מצביעות על כמעט התנזרות ממנעמי השלטון, הם כה נלעגים ובעיקר מבזים את האינטליגנציה של הציבור. לטעון שמיטה עשויה דיקט ועליו מזרון שעולה חצי מיליון שקלים זה צנוע, קצת קשה לקבל זאת. אינני חושב שראש הממשלה חייב להתנועע בסוסיתא או לטוס במטוס רעוע. עם זאת, הראוותנות היתרה אינה תורמת לאמינות משפחת נתניהו. יש לקוות שראש הממשלה יסיק את המסקנות המתבקשות.