נוסעת יהודיה עם שלושת ילדיה, נתקלה ביום ראשון במארב שהכינו תושבים בדואים בכניסה לכפר רתמים שבנגב. על כך מסרה עמותת סרוגים. הנוסעת המותקפת תמרנה ברכבה ונמלטה ללא פגע.
אירוע זה איננו הראשון. באירוע קודם, הופיע טרקטורון נהוג על-ידי בדואי מול רכב בו היה מצוי זוג מתושבי המושב. (האשה, בחודש התשיעי להריונה), נהג הטרקטורון אילץ את נהג הרכב להאט ברכבו, ואזי חבט במכוניתם במוט ברזל.
בתגובה לאירוע ירדו תושבי רתמים לציר הכניסה ליישוב, בניסיון להבהיר לתושבי הכפר ביר הדאג ולממשלת ישראל כי קיימים קווים אדומים אותם לא חוצים.
יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ
איילת שקד, נדרשה לעניין זה ואמרה כי לתושבי כפר רתמים ולתושבי הכפר ביר הדאג, אין סכסוך על חלקות אדמה, משאבי קרקע וכדומה, ואין שום סיבה להתפרעויות חסרות מעצורים אלו, בשעה שבממשלה ובכנסת מתגבשת תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, אכיפת החוק והסדר צריכים להיות שלב ראשון לפני מסירת קרקעות.
לנוכח דפוסי הפעולה של הבדואים בנגב, ובין היתר השתלטות כוחנית על קרקעות מדינה, הייתה זו רק שאלה של זמן עד שאירוע כזה יקרה. מה הייתה התגובה הציבורית אילו הנפגעים היו אנשי צה"ל? או לחלופין טייסים שנוסעים לחופשה בביתם? מחר יודיעו לנו שאלה "סתם ילדים", שעשו מעשי שובבות וביהמ"ש יפתור אותם בלא כלום...
שני סיפורים "קטנים" המעידים על הסיפור הגדול.