|
|
1 |
|
| |
הועדה לבחירת שופטים חייבת להתייחס לכל כתם או רבב בעברו של מועמד ואף לשלוח אותו לבחינת הערכה כמו כל מעסיק המכבד את עצמו.נכון, אוכלוסיית המועמדים תצטמצם בצורה דרסטית, אך ימצאו עדיין כמה צדיקים שיאיישו את התפקיד הכל כך אחראי.
על השופט הנבחר לדעת שכל עבירה, קלה ככבדה תחייב אותו לפנות את כסאו הרם. לא מזמן היינו עדים להחלטת כבוד השופט העליון גרוניס להחליק ולהשתיק את מעידתה הצורמת של השופטת ורדה אלשייך שזייפה פרוטוקולים של משפט שנהלה.
משום מה ,ובתירוץ שממילא היא תפרוש בקרוב,אפשר לה הנל להמשיך בכהונתה עד שימלאו ימיה.
האמנם, דין אחד לעמכא ודין אחר לשופט? |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
שואלת |
|
|
|
|
|
| |
עיקר העברות והפשעים של שופטים הם תוך כדי שפיטה! אך דאגו הן לחסינות והן לחוסר מעקב. אסור לצלם וברוב המקרים אסור להקליט, הנציב אינו בודק אלא מחפה. הכי חמור לאחר שיש כתב אישום, אסור לאף גורם לבדוק אפילו חלק מנושא המשפט עקרונית בסמכותו לבדוק הכל בשם סופיות הדיון! כך מתבטלת הצלבת בדיקות שחס ושלום לא יתגלו אי התאמות ושקרים!
בבחירת שופטים הכי חשוב לבחון את גישתויהם ובכך לא די, יש לעקוב אחר כל שופט ולא למנותו עד לגמלאות ללא תנאי. אלו צריכים להעשות על ידי נציגי ציבור ולא על ידי שופטים אחרים! |
|
| כתובת IP: |
217.132.156.193 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
2 |
|
| |
שופטים העניקו לעצמם חסינות מלאה הן פלילית והן אזרחית אזרחית. במדינות אחרות בעולם מבחינים בין פעולה שיפוטית ובין פעולה מינהלית שמבצע שופט פעולה מנהלית של שופט בכל מקרה אינה חסינה לא פלילית ולא אזרחית. כך למשל זיוף פרוטוקול אין הפחדת עד ואי נתינת אפשרות להעיד אלו הם פעולות מנהליות והתנהגויות כאלו הנן פליליות בדרגה החמורה ביותר שיכול שופט לעשות. גם פעולה שיפוטית אינה חסינה לגמרי. אם יוכח שהחלטה כזו ניתנה בחוסר סמכות מוחלט, תתאפשר הגשת תביעה כנגד השופט. בישראל שופטים אינם חוששים ממרות הדין שכן אין כל מרות על מי שאינו כפוף למרות כלשהי. כל השופטים בכול הערכאות, מהתחתונה ביותר ועד העליונה ביותר, פטורים מלעמוד למשפט ולשאת בעונש. הם פטורים מאחריות פלילית וגם מתביעה אזרחית הן לגבי פעולות מנהליות והן לגבי פעולות שיפוטיות גם אם אלו נעשו בזדון וללא סמכות הרשיעו וגזרו מאסר עולם! גם אם הנידונים מתעקשים על חפותם ומסרבים להודות עם או בלי עסקאת טיעון להקלת העונש.
את אי כפיפותם לחוק מתרצים ראשי מערכת המשפט ב"עצמאותם" ו"אי תלותם" כיאה במשטר דמוקרטי למען ההגינות והצדק. השופט אהרון ברק: "מעקרונות היסוד של משטרנו החוקתי - אופייה הדמוקרטי של המדינה, עקרונות השוויון, החירות ושלטון החוק השוררים בה מתבקשת המסקנה, כי ביסוד שיטתנו המשפטית עומדת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה. רשות שופטת זו אינה תלויה בענייני שפיטה באדם או ברשות שלטונית אחרת אלא בחוק בלבד... עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת תורמים להבטחת הגינות במשפט, בחינת קיום הצהרת האימונים "לא להטות משפט ולא להכיר פנים". היא גם מסייעת לרשות השופטת לקיים אותה "בקרה ואיזון" המונחים ביסוד עקרון הפרדת הרשויות". המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט תאודור אור: "משמעותה של החובה, אותה מצהיר כל שופט לקיים, היא להיות בלתי תלוי ועצמאי בעת שבתו לדִין, לשפוט באופן אובייקטיבי ונייטרלי בכל סכסוך המובא בפניו. שופטים אינם מייצגים מגזרים בציבור, ואין הם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו. הם נבחרים אישית ואינם תלויים ברצונם או בהדרכתם של אחרים. אין הם חייבים לאיש דבר, מעבר לחובתם לפעול כחוק". ועוד "השופט עצמו חייב להיות ער ודרוך כל העת שלא להיות נתון להשפעות חיצוניות, עליו לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות שבפניו"...:
אם אכן לסלק כל השפעה חיצונית היא רצונם האמיתי של השופטים, על אחת כמה וכמה עליהם לרצות להקפיד על חוקיות ההליך המשפטי מה עוד שבשיטת המשפט האדברסרית לה טוענים דגש מיוחד על משחק הוגן! אם רצונם לשמור מכל משמר שלא יקרה ש"הצדק יפגע" כלשונם, ו"לדון על פי העובדות המצטירות" כדי "לשפוט באופן אוביקטיבי וניטרלי" הרי שחייבים הם על פי חוק לתת לעובדות להתגלות ולא להסתירן או לעותן. לכן על אחת כמה וכמה עליהם להקפיד שגם עליהם יחולו החוקים כמו על כל אדם. לא צריכה להיות כל חסינות על פעולות מנהליות כמו על פעולות שיפוטיות ביחס לסמכות המעונקת להם לפי החוקים. |
|
| כתובת IP: |
217.132.156.193 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
3 |
|
| |
מי שמאיים על עצמאותו של בית המשפט הם לוא דוקא החלשים במתדיינים אלא החזקים. ראו זה פלא, בית המשפט פוסק בדרך כלל לטובת החזקים תוך הטיית משפט בדרכים פליליות. במשפט האזרחי הפסיקות הן בדרך כלל לטובת תאגידים או פרטים עשירים ומקורבים. במשפט פלילי הפסיקה היא כמעט תמיד לצד הרשויות אחוז ההרשעות שואף למאה אחוזים. גם כאשר אזרחים תובעים את המדינה על עולה או נזק, הם אינם מוצאים מזור מבית המשפט. בית המשפט כולו אומר הכרת פנים ומשוא פנים. להשגת התוצאות הרצויות להם שופטים נעזרים בזיופים בהפרעה לעדות ובאי מתן אפשרות להעיד, בגלוי יחס עוין ותוקפן ועידוד הצד שכנגד למשל למייצג המדינה להשתלחות והפרעה. הבקרה והאיזון שלדברי אהרון ברק מונחים ביסוד הפרדת הרשויות אינה מתקיימת למשל כאשר הצד שכנגד הוא המדינה, אך אין לצד החלש אפשרות לעשות דבר בשל חסינותם המוחלטת של השופטים. העצמאות האוביקטיביות והנטרליות לה טוען השופט תיאודור אור בדרך כלל נעלמים לחלוטין כאשר מדובר במגזר הציבורי, במדינה. טענתו ששופטים אינם נבחרים על יסוד מצע של גוף כלשהו אינה מדויקת בלשון המעטה הם נבחרים על יסוד מצע של בית המשפט ותפישת העולם השלטת בו, ובדרך הבחרם אכן אינם חייבים דבר לאיש ואינם חייבים דבר לציבור לפעול לרוחתו. נכונה היא הצהרתו שעל השופט לדון על פי תמונת העובדות המצטיירת מחומר הראיות לפניו אך שופםטים מזמן דאגו לזכותם לא להתיחס לראיות ולשפוט על פי "התרשמות". את תמונת ההתרשמות הם משיגים על ידי שיבוש מהלכי משפט ועקב חסינותם של השופטים אין האזרחים הנפגעים העקריים יכולים לעשות דבר.
רוב השופטים מקבלים את אי כפיפותם לכל דין כמובנת מאליה כזכות טבעית.. השופט דוד גלדשטיין מהמחוזי בת"א קבע, כי לשופטים חסינות מוחלטת. "גם אם הפעולה בגינה נתבע שופט נעשתה בחוסר סמכות, אין מקום לבחון האם נעשתה בזדון או ברשלנות". "מטרת החסינות היא מניעת פגיעה בעצמאות שיקול דעתו של השופט". "לתכלית זו מספר תכליות משנה, בין היתר מניעת פגיעה באמון הציבור, מניעת הגשת תביעות סרק שיכפישו את תדמית השופטים, הבטחת סופיות הדיון והתקיימות הליך דיוני תקין".מאוחר יותר השופט דוד גולדשטיין ניצל את מעמדו וסמכותו ושיבש מהלכי משפט. והתערב בהליך פלילי לטובת מאמנת הכושר שלו כאשר הוציא מתיק משפטי מסמך חסוי אודות נאשם נגדו התלוננה מאמנת הכושר שלו והעבירו לשופטת שסרבה לקבל מסמך זה. המשטרה היא שחשדה בשופט גולדשיין והוא איננו מכהן יותר.
השופט יהודה פרגו, שסבור שבכל מצב יש להקנות חסינות גורפת לשופטים וגם למדינה. השופט פרגו החליט כי "חסינות מהותית נרחבת ומוחלטת. חסינות זו באה לשרת את הציבור ואת האינטרס הציבורי ולא את נושאי המשרה השיפוטית באופן אישי. אין זו זכות/חסינות אישית של נושא המשרה השיפוטית, עליה הוא יכול לוותר". "אני דוחה כל ניסיון לערוך הבחנות בין סוגי המעשים והרשלנות, כדי לבחון את השאלה, אם חלה החסינות שבסעיפים 8 לפקודת הנזיקין ו-73א לחוק ההוצל"פ. החסינות הקיימת היא מהותית, מוחלטת ומלאה. כל ניסיון לערוך הבחנה כמותית, פוגע במהות ובמטרה שלשמן הוענקה חסינות זו". "הבחנה זו תחייב גם את העדרו מבית המשפט של השופט או נושא המשרה השיפוטית, כדי להסביר את החלטתו ואת היעדר הרשלנות. לא עולה כלל על הדעת, כי נושא משרה משפטית יצטרך לאחר מכן להופיע בבית המשפט, על-מנת להתגונן מפני תביעות הנוגעות למילוי תפקידו. זו סופה של עצמאות הרשות השופטת ותחילתה של 'פסיקה מתגוננת'. נראה שמהר מאוד אימצו השופטים לעצמם מהרופאים את המונח מתגונן למרות שהם מעולם לא היו במצב זה של תב |
|
| כתובת IP: |
217.132.156.193 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
4 |
|
| |
נראה שמהר מאוד אימצו השופטים לעצמם מהרופאים את המונח מתגונן למרות שהם מעולם לא היו במצב זה של תביעות נגדם לא כל שכן כה רבות ובתוכן רובן בלתי מוצדקות שנועדו לקבלת פיצוי כספי בלבד.
מכאן שאין לבעל דין נפגע כל אפשרות להתמודד עם פשיעה מצד השופטים. שלא כמו במדינות רבות בעולם בהן חסינותם של שופטים מוגבלת, שיטת המשפט בישראל מקנה לשופטים חסינות מוחלטת. היא אינה מאפשרת הגשת תביעה אזרחית נגד שופט, גם אם החלטתו ניתנה ברשלנות, בזדון או מתוך מניעים מושחתים. חסינות זאת עומדת בסתירה לעקרונות ההגינות ובודאי לעקרונות הדמוקרטיים. ההגנה על זכויות האדם במשפט הישראלי צריכה להתבטא גם בסעדים שניתן לקבל במקרה שבו הן מופרות. |
|
| כתובת IP: |
217.132.156.193 |
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
|
5 |
|
| |
|
לפטר את השופט מיד ולא משנה למה נסע בצורה מסוכנת שופט צרייך להיות דוגמא |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מינה |
|
|
|
6 |
|
| |
שמעון, כמו שאתה כותב, גם השופטים הם בני אדם !!!
אין למהר ולחרוץ דין עם שופט רק בגלל שהוא שופט, השופט לא מורם מעם וכמו אחד העם, צריך לבדוק את מהות העברה, האם ישנן עבירות דומות בתיקו, האם חנן מלצר הוא עבריין סידרתי ???
באותה המידה על השופט בבואו לשפוט אותנו לנהוג באותה מידה, כי כמו שכולנו מסכימים, כולנו בני אדם. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שלמה עצמוני |
|