אחרי קמפיין עם הבטחות לפוליטיקה חדשה, ואחרי מסע הבחירות המפואר מחוף אל חוף, בסגנון אמריקני ועם תקציב אמריקני לא פחות, הגיעה הספינה של הקפטן אל היעד.
לא, לא. לא הספינה של מדינת ישראל. התרגשתם מוקדם מדי. המדינה עוד לא שם. זו הספינה של "יש עתיד" שעוגנת בחוף המבטחים החמים של הקואליציה, עם משרות לכל מי שנרתמו למסע הכיבוש הפרטי, של ראש המפלגה שלא ניתן להחליפו עד האושר הבא.
תמונת הסיום כבר כאן. החגיגה של ליל הבחירות, המופע, גם הגיטרה, הצעקה בגרון ניחר: "ניצחנו!", וכמובן חלוקת השלל, תיקים בממשלה, ראשות ועדות בכנסת, החזר ההשקעה למשקיעים מתקציב המדינה (כולל הריבית), והמעבר לבניית כוח פוליטי כמו במפלגות המושחתות של הפוליטיקה הישנה - מסתערים על הרשויות המקומיות. מסיבת חלוקת הקרקפות של המנצחים.
הפתגם אומר שלא האמת כותבת את ההיסטוריה, אלא המנצחים.
אז הספינה של "יש עתיד" עוגנת בחוף מבטחים, והקפטן מרגיש בטוח. הצוות והנוסעים מאחור, אבל זה בסדר, לא חל שינוי במצבם, הם תמיד היו אחרונים בסדר העדיפויות, הם כבר רגילים. העיקר שהקפטן בטוח והוא יכול להמשיך בקרב על כיבוש חצר המלוכה.
מאז נטל הקפטן את ההגה, וההמונים הריעו בכיכר, הרבה מים זרמו אל הספינה והיא נטתה חזק על צידה הימני הקיצוני.
ההבטחות למסע אל ארץ החלומות, התבדו. הנוסעת ששימשה דוגמנית על המנשר הצבעוני של מסע הפרסום, הגברת ריקי כהן, כבר הבינה שבכל נמל בדרך היא תידרש לשלם "תוספת", ושבהגיעה לנמל היעד היא תצטרך לשחות כדי להציל את חייה.
ברגע האחרון, שנייה לפני האסון, רגע לפני שהנוסעים קמים ומסתערים על הסיפון, שלף הקברניט את אקדח הזיקוקים, וירה אל השמיים במופע אורקולי מדהים, וברקיע נוצר הכיתוב "גיוס חרדים".
הנוסעים המבולבלים החלו לרקוד על הסיפון, ושכחו את מחיר השיט, את הספינה השוקעת ואת הקפטן שהוביל אותם למסלול המוכר והידוע של הקפטן הקודם. קפטן יאיר לוחץ ידיים בתמונת הסיום על קפטן ביבי. הטריק עבד. אקדח זיקוקים, כמה יריות, והופ, שניהם בסירת ההצלה, ושאר סיפורה של הקוסטה קונקורדיה הישראלית כתוב בספר דברי האשליה.
לחיי הנוסעים המתמידים של ספינת הספינים והתענוגות.
לחיי הקפטן יאיר ולחיי שותפו הקפטן ביבי.
ולחיי עם ישראל!
לחיים!
