ארדואן, כמו נתניהו של עידן מחאת רוטשילד, קנה טיטולים אולטרה עם ספיגה כפולה, כי הרחובות בוערים והרשת החברתית מתדלקת את המהפכה. כאשר לחץ הופך להיסטריה, אנשים נבונים מדברים שטויות. ההיסטריה הביאה את ארדואן לומר את השטות הזו: "הרשתות החברתיות הן סכנה לחברה".
ארדואן צודק. הרשתות החברתיות הן סכנה, אבל לא לחברה האנושית, אלא דווקא למי שרואה עצמו כחברה אנושית, וחוזר לדפוס של לואי: "המדינה זה אני".
"דפוס לואי" גרם לאייתולות באירן לסגור את הרשתות החברתיות בארצם. "דפוס לואי" גרם לארדואן לדבר שטויות ולומר שהוא יקים מרכז קניות על הריאה הירוקה בעיר ללא הפסקה, וזה אותו "דפוס לואי", שגרם לארדואן להתרברב ולומר שאם ירצה הוא יקים שם מסגד במקום מרכז קניות, והוא לא זקוק לאישור של "האספסוף".
כשאנשים נבונים פולטים שטויות בקצב-אש של 1 לדקה, זה סימן שמשהו השתבש.
ארדואן דילג בקלילות הלאה. "דפוס לואי" הפך ל-"דפוס ביבי", עם המשחק של "ראש
ממשלה חזק". זהו יתרונו הגדול של "דפוס לואי". הלואים השונים אינם מדברים זה עם זה (למעט כאשר נשיא ארה"ב מחייבם ומאלץ אותם). זה האגו שלהם שמפריד ביניהם, ולכן הם אינם יכולים ללמוד זה מטעותו של זה. זו הסיבה שארדואן הלך על "דפוס לואי", וזו הסיבה שכאשר הוא הסתבך, הוא פנה לעבר "דפוס ביבי".
ראש ממשלה חזק עאלק. מזל שהפודיום שמאחוריו הוא הסתתר היה גבוה דיו ולא שקוף, כי זה הסתיר את עובי הטיטולים.
ארדואן צודק! 1
גם אם טעה עם השימוש המוגזם ב-"דפוס לואי", לאורך כל הדרך, ולמרות שטעה כאשר חשב שההכרזות הלאומיות/לאומנות שלו יש בהן מספיק חומר מקשיח כדי ליצור אצל הטורקים את הזקפה הלאומית, למרות כל הטעויות האלה, ארדואן צודק.
ארדואן הלך לכיוון בניית טורקיה כמעצמה המגשרת בין מדינות המערב למדינות ערב. הוא שיחק משחק מסוכן בשתי החזיתות, ובזמן שהוא ממוקד בבניית האגו של עצמו (מזכיר מישהו כאן בבית?), הוא הפקיר את החברה הטורקית בשטח ההפקר, ובעיותיה כחברה הטרוגנית המהלכת בזהירות בין דת לחילוניות, בין ערב למערב, ובין אסיה לאירופה - ארדואן התעסק בעיקר באגו של עצמו בעת שניסה לבנות את עצמו כיורשו של אתאטורק, ואיבד את טורקיה.
ולמרות הכל, ארדואן צודק!
הוא צודק בכך שהרשתות החברתיות הן סכנה לחברה!
הן סכנה לחבר'ה שלו, לשליטים שלא הבינו עדיין שהעולם השתנה והרשת החברתית היא רק הכלי, אבל השינוי הגדול הוא השינוי התודעתי, ואותו אי-אפשר לחסום על-ידי ניתוק רשת האינטרנט.
הארדואניסטים בישראל ומסביבה
התהליך הזה עובר בימים אלה על כל החברות השמרניות, והן מתפוררות בזו אחר זו כמגדל קלפים מול הוריקן. החברה החרדית ניסתה (לשווא) לאסור על מכשירי טלפון חכמים. האייתולות ניסו לסגור את האינטרנט. אבל התודעה הפתוחה אינה ניתנת לסגירה.
בישראל מיהרו תומכי הסדר הישן להגיב על האירועים בטורקיה, והפיצו את התזה שלפיה טורקיה היא עוד שלב של "האביבי הערבי" שהוא בעצם "חורף ישראלי", ועוד מיני שטויות ומשאלות לב פרי מוחו הלאומני הקודח של הימין השמרני חסידו הנלהב של "דפוס לואי". כשהלחץ הופך להיסטריה, ההיגיון הופך להיסטוריה!
המחאה הטורקית היא חילונית, דמוקרטית וליברלית. לישראלים יש יותר משותף עם המוחים הטורקיים, מאשר עם ממשלת ישראל שעסוקה בחודש האחרון בשאלה הרת-גורל לחובבי הסדר הישן: "מי יהיה הרב הראשי הספרדי, ומי יהיה הרב הראשי האשכנזי?"
החילוניות הטורקית והחילוניות הישראלית הן אחיות. הדמוקרטים הטורקים והדמוקרטים הישראלים הם אחים. הליברלים (לא הליברלים המתחזים של הכלכלה, אלא אלה של הערכים האנושיים) הם אחים. הגבול הנמתח בין המדינות הוא רק קו לאומי, אבל מאז הולדת האינטרנט, זמינות המידע והרישות החברתי - קווי הגבול הם שרידיו של הסדר הישן.
אויבי הדמוקרטיה, החירות, השלום והשוויון מתאחדים לקו גיאוגרפי רצוף, חוצה גבולות ומדינות. השיעים בנו לעצמם סהר טריטוריאלי מתחום פרס במזרח ועד אפריקה בדרום וטורקיה בצפון. הארדואניסטים בישראל מבקשים לשמר את הסדר הישן, ולראות את האויבים מבעד לקווי הגבול.
המחנה הדמוקרטי-חילוני-ליברלי, כבר רואה את המצב החדש כפי שהוא באמת. יש ארדואניסטים בישראל, ויש ליברלים-חילוניים-דמוקרטים בטורקיה.
ארדואן צודק! 2
ארדואן צודק! הרשתות החברתיות הן סכנה לחברה.
הן בעיקר סכנה לחבר'ה שלו. לשליטים הנגועים בסינדרום של "דפוס לואי" - "המדינה זה אני".
הן סכנה לארדואן בטורקיה, ולמורסי במצרים, ולאסד בסוריה, ולעבדאללה בירדן, ולנתניהו בישראל.
אבל הן גם סכנה לחברה, או נכון יותר - לחברות של הסדר הישן.
הן סכנה ל
כימיקלים לישראל, והן סכנה לקבוצת IDB, והן סכנה לבנק לאומי, והן סכנה ל
קבוצת דלק של
יצחק תשובה, והן סכנה לחברת העושק העולמית "נובל אנרג'י".
הרשתות החברתיות הן סכנה. בזאת צודק ארדואן לחלוטין. הן סכנה לסדר העולמי הישן שמתפורר כעת לנגד עינינו ויורה באזרחים מסרים מטעים ושקרים, לצד גז מדמיע ופלפל.
ארדואן צודק! ובדיוק משום כך הוא טועה, ולכן הוא יפול, ביחד עם כל החבר'ה שלו והחברות המסחריות המתחזקות אותם בשלטון.