נמאס לנו כבר מתרגילי התקציב של ה"נפגעים". משרד הרווחה למשל מפרסם מיד דוחות עוני מדאיגים (המפוברקים בחלקם). משרד החינוך מצביע לפתע על כישלונות בציוני ילדינו לעומת ילדים בארצות אחרות, וגם
משרד התחבורה מבטיח יותר הרוגים בדרכים. לקינוח, גנץ מודיע שגדודי המילואים לא יתאמנו השנה.
הפסקת אימון גדודי המילואים לא ממש מדאיגה אותי, הם בקושי מתאמנים והם לא מהווים יותר את חץ החנית של צה"ל. אבל מה שבאמת מטריד אותי זה שרב-אלוף
בני גנץ, שאני מעריכו כמפקד ישר ואמיץ, יצטרף ל"תרגילים" של פקידי מערכת הביטחון, במגמה להפחיד את הציבור ואת שר האוצר, בהקשר לקיצוצים בתקציב.
תקציב מערכת הביטחון הוא משהו מפלצתי מאוד ויש בו לא מעט שומן שאפשר להורידו מבלי לפגוע בכוננות צה"ל (כמו למשל, יחידות עודפות שאין ולא יהיה להן שימוש בעתיד, בסיסים לא מנוצלים על אדמות המדינה, התחייבויות מופרזות לפנסיות והוצאה לפנסיה בגיל צעיר יחסית). בכל אלה לא נוגעים משום מה - רק בהפסקת אימונים של כמה גדודי מילואים - וזה יחסוך את הכסף? הצחקתנו...
לא אתפלא אם בהמשך המאבק של פקידי וראשי מערכת הביטחון נשמע גם איומים מצידם על הצורך בהאטה בפיתוח טילי החץ ו/או הקטנה בייצור מערכות "כיפת ברזל". הם מסוגלים לכך...
מה שאני הייתי מצפה מרמטכ"ל בקליבר של בני גנץ הוא: לנצל את ההזדמנות שנוצרה ו
לצמצם את צה"ל למשימותיו הייעודיות בעתיד. אני לא מאמין שנזדקק לאלפי טנקים (שרק אחזקתם עולה הון תועפות בשנה), ואני משוכנע שלא מעט יחידות יוכלו להיגרע מסדר הכוחות, ועדיין כוחנו יישמר בעזרת טכנולוגיות-על צבאיות שאין אותן לאויב.