צה"ל הוא צבא העם - העם ברובו הוא אנשי מילואים. גמלאים של צה"ל, הם עמודי התווך עליהם נשען ביטחון ישראל. גמלאי צה"ל, הם האבות, הסבים של חיילי הסדיר והקבע, שם הם למדו לאהוב את המדינה, לשרתה, לא להשתמט, ולהתנדב גם מעבר לחוקי המדינה המחייבים, למשימות לאומיות.
כשאחרים עשו לביתם - הגמלאים עשו למען מדינתם
לבוא ולתקוף את תקציב צה"ל, באמצעות הפנסיות של הגמלאים, שנראים למבקרים, לעיתונאים מסוימים או פוליטיקאים בגרוש, כמעיק על התקציב, וקיצוץ בו יציל את האוצר מקריסה, זאת גישה מרגיזה, מחוצפת, חסרת כל בסיס.
אנשי צוות (גמלאי צה"ל) מסרו את מיטב שנותיהם לבטחון המדינה נעדרו מבתיהם, ממשפחותיהם ימים, שבועות וחודשים. לא ראו בגדילת הילדים, ברוב המקרים לא היו בלידות, באירועים, בגנים ובבתי ספר, לא עקבו ולא היו במקום כשהילד/ה החלו ללכת או אמרו לראשונה אבא.
אני בכוונה לא מפרט את נושא הפציעות, הפצועים הרבים ואלה שנפלו על הגנת המולדת, שבאו משדרות צה"ל, מהמילואימניקים שהגיעו עם הקריאה הראשונה להתייצב מכל קצוות הארץ ומכל הפינות הנידחות בעולם.
בקהל הפנסיונרים - מאות מתנדבים, במשטרה, בעמותות השונות, וכל זאת בהתנדבות ומטעמי מצפון ותרומה למדינה.
דירוג הפנסיות
הפנסיות הצבאיות הולכות לפי הדרגות, הוותק, ההשכלה ומקומות השירות מלמעלה כלפי מטה. הביטוי שלהם בכסף, לגבי רבים מהפנסיונרים הוא מהותי וחשוב מאחר שלרבים מהם - זאת הכנסתם היחידה למחייה.
הידעתם, שבכל חג ובכל סניפי צוות, מחלקים בצנעה, עזרה כספית למאות פנסיונרים שלא יכולים לגמור את החודש. הידעתם, שרבים מאנשי צוות לא יכולים לעבוד בעבודה נוספת, מסיבות שונות, ולכן הפנסיה הצבאית היא מקור יחיד לקיומם. הידעתם שרבים מאנשי צוות בגלל גיל, בריאות, חוסר הכשרה, לא מסוגלים להשתלב בשוק העבודה, כי את רוב שנותיהם הפוריות נתנו למדינה.
פרישה מוקדמת ופרק ב' בחיים
יש כאלה, שאכן זכו, כאשר השתחררו, הצליחו להשתלב בעבודה יצרנית ו/או מכניסה בחברה האזרחית, אך הם מרוויחים את שכרם ותנאים בזכות ולא בחסד - ומה רע בכך?
שחרור, עשייה התקדמות - מול שירות קבע
הצעירים שמשתחררים אחרי גמר שירות סדיר, כולל הצעירים שמשתחררים אחרי שירות קבע קצר, משתלבים בחברה האזרחית, מקימים חברות, עסקים, היי-טק, ומתקדמים, בצדק וביושר בחברה האזרחית.
חבריהם לנשק ממשיכים בקבע, אוכלים אבק, שמש, מארבים, אימונים, תרגילים ותורמים לביטחון באוויר, ביבשה, במים ומתחת למים. ובהזדמנות זו, לא נשכח את אנשי השייטת שצללו בקישון - ושילמו וממשיכים לשלם בבריאות עד עצם היום הזה, מי ששרד את התהליך.
אז ממי לקצץ בפנסיות?
מאלה שתרמו, מגופם, מנפשם ומזמנם. מאלה, שמתנדבים לכל המשימות שהמדינה קוראת להם, וזקוקה להם, לא שובתים, לא מוחים ולא בורחים מהארץ.
ומה לגבי אנשי המוסד, שב"כ, משטרה - גם הם פנסיונרים של מערכת הביטחון, לא מגיע להם שקט ובסיס כלכלי סביר, מבלי שיהיו באיום של קיצוצים.
ולסיכום: אל תשכחו שלמרות הכל ואף על-פי כן, יש לנו ארץ נהדרת, לא מעט בזכותם.