נמל תל אביב הוא אחד מן המתחמים השוקקים ביותר בישראל. הוא מרכז סביבו פעילות עסקית אדירה ופעילות נופש מן הגדולות בישראל שכוללת בין השאר מתחם קניות גדול, מסעדות ובתי קפה, טיילת, שבילי אופנים ומה לא? אל נמל תל אביב באים מכל רחבי הארץ לחהנות מהשבע הזה וגם נמצאים בו אזרחי חו"ל רבים מן המלונות הסובבים את המתחם. עיריית תל אביב - יפו מפרסמת כי את הנמל פוקדים מדי שבוע כ-100,000 איש ובתקופה שנערכים בו אירועים גדולים כמו פסטיבלים וכדומה התנועה רבה עוד יותר. זה רק הגיוני לסבור שמקום כל כך פופולרי וכל כך עמוס בפעילות יזכה לעדנה מבחינה תכנונית ומבחינת אופי הבניה שלו ואולם מתחת לפני השטח המלבב הדברים לא מאירי עיניים. באופן מאוד תמוה, בחרה עיריית תל אביב - יפו לבסס את הבניה של המתחם על שני אלמנטים עיקריים - עץ וברזל. באופן מאוד מוזר הריצוף של דונמים רבים מורכב מלוחות עץ על קונסטרוקצית מתכת. לא צריכים להיות מומחים לחוזק חומרים כדי לדעת שעץ נרקב ומתכת מחלידה בקרבת מים. ואכן כאלה הם פני הדברים. העץ אכן נרקב בייחוד בחלקו התחתון החשוף ישירות לרסס הגלים וקורות הברזל מחלידות. מדובר בכישלון מכמה בחינות. מצד אחד מאחר שכך הם פני הדברים, אין מנוס מלהחליף את קורות העץ המרקיב והמתפורר בקורות עץ אחרות בבוא הזמן. בעצם נגזר גורלו של הנמל להיות תמיד במצב של תיקונים והשלמות ולא להגיע לכלל שלווה וסיום. כמו-כן יסודות מתכת מחלידים, נחלשים והולכים והם לא בטיחותיים ומהווים סכנה פוטנציאלית. האופי הזה של שימוש בחומרים כמו עץ וברזל יצר מצב של חסר. מאחר שהעץ והברזל מתפוררים והולכים לא היה אפשרי להשתמש בהם לצורך בניית מעקה בטיחות. ואכן לאורך מאות מטרים של רחבת הטיילת בה עוברים הולכי רגל רבים אין מעקה המפריד בין השטח המבונה ובין הים. זה כבר ממש מפגע וסכנה ברורה לכל מי שנמצא בתחום התפר הבעייתי הזה. הפועל היוצא של סיכום הדברים הוא שהמתחם האדיר של נמל תל אביב - יפו סובל מכשלים חמורים. הכשלים הללו יקבלו ביטוי באופן שיהיה על חשבון הציבור. את לוחות העץ יצטרכו להחליף תדירות. אורך חייו של העץ נגזר במקום כל כך עויין לשנים אחדות בלבד ובעצם זה אומר שהעירייה תרצף שוב ושוב את שטח אדיר בהוצאה גדולה ומיותרת כל פעם מחדש. המתכת המרכיבה היא מפגע בטיחותי. שלד מוחלש מסכן באופן קשה את מי שנמצא מעל פני השטח. השארת המצב כפי שהוא היא הפקרה וסיכון של הנמצאים במקום. אי התקנת מעקות בטיחות לאורך מאות מטרים של מפגש בין הטיילת והגלים הוא מסוכן מיידית ואסור על-פי תקנות התכנון והבניה - התשס"ח - 2008 שמגדירות "מעקה" - כאלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס. והתקנות הללו מוסיפות וקובעות כי הפתרון הבטיחותי להגנה מפני נפילה בשטחים הפתוחים יהיה על-פי דרישות ת"י 2142 חלק 1. תקן זה קובע פתרונות בטיחותיים להפרשי גבהים בשטחים פתוחים באזורים מבונים, במקומות המיועדים למעבר או לשהייה של הולכי רגל ובין השאר קובע את הצורך בשימת מעקה בין מפלסים שונים שמאפשרים נפילה מהאחד אל השני הנמוך. כאמור זה לא מיושם ואין לכך כל ביטוי בנמל. חבל על תקציב הענק שנדרש כדי לשנות את פני הדברים. חבל שבעירייה לא פועלים לפי העיקרון של סוף מעשה במחשבה תחילה. מכל הדברים הללו היה אפשר להמנע בתכנון שכולל את שיתוף הציבור באופן נכון ומתחשב ולא באטימות.