בתוך שלל האירועים שנחתו עלי בחודש האחרון נכחתי לאחרונה באחד הכנסים הנחשבים בעולם שהתקיים במרכז הכנסים של מלון 'בוורלי הילטון' בבוורלי הילס. זהו הכנס השנתי והיוקרתי שהתקיים מטעם מכון המחקר מיליקן, שדן בסוגיות כלכלה, מדיניות צבורית ותיאום בין המגזר הצבורי למגזר הפרטי. במשך ארבעה ימים התקבצו למעלה מ-600 דוברים נבחרים מרחבי העולם שאיישו למעלה מ-140 דיונים ופאנלים במרכז הכנסים הנחשב "בוורלי הילטון" שבברוולי הילס. רשימת הדוברים השנה מנתה, בין היתר, את ביל גייטס, מייסד מייקרוסופט והגורו התורן של עולם הפילנטרופיה, את סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור וראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. לצידם כיכבו בפאנלים גם נשיא רואנדה פול קאגאמה, רופרט מרדוק, הכלכלן נוריאל רוביני, היזם אילון מאסק - מייסד 'טלסה' , המולטי-מיליארדר קרלוס סלים ממקסיקו, הנחשב לאיש העשיר בעולם, שנתן ראיון פתוח ללארי קינג, ואפילו הזמרים ליונל ריצ'י ופול אנקה יחד עם המפיק המוזיקאלי דיוויד פוסטר. אלה דנו בהיבטים המשתנים של המוזיקה האמריקנית ובצעו כמה מהלהיטים שלהם בסיום הערב הראשון של הכנס. היו אלה 4 ימים גדושים ומרתקים שבו גם הזוית הישראלית קבלה דגש והתייחסות מרכזית, והייתה המדינה המיוצגת והנדונה ביותר בכנס. בכלל כנס מילקן הציג השנה שיא חדש בכמות המשתתפים מישראל , והוא כלל מגוון מושבים בנושא המדיניות הכלכלית והאתגרים הכלכליים בישראל.. בין הישראלים שהגיעו לכנס: השר ד"ר יובל שטייניץ, הממונה על שוק ההון עודד שריג, יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ענת לוין ודוידה לחמן מסר..

להלן מבחר מדברי הדוברים הבולטים בכנס:

את ראש ממשלת בריטניה לשעבר ושליח הקוורטט למזרח התיכון ב-6 השנים האחרונות, טוני בלייר, ראיין הפילנטרופ ואיש העסקים מייקל מילקן, שעומד בראש מכון מילקן. בלייר, שהוא אושייה חשובה בתחום הכלכלה העולמית, אמר שהמפתח לפתרון במזרח התיכון הוא השקעות של חברות בינלאומיות בפלשתין. "הדבר המתסכל במזרח התיכון הוא שלכולם ברור איך אפשר לסיים את זה וכמה חשוב לסיים את זה - אבל כל כך קשה להוציא את זה לפועל", אמר בלייר. "אין שום ספק ששתי מדינות שחיות בשלום זו לצד זו הוא הפתרון ההגיוני היחידה לסוגיה שאיתה אנחנו מתמודדים. הבעיה היא שכשמבקשים לסיים את הסכסוך צריך להסתכל על כמה ממדים: המדיני, הביטחוני והכלכלי, ולהיענות לצרכים בכל שלושת הממדים האלה. "הכלכלה הפלשתינית היא קטנה. אנחנו צריכים לתת לאנשים מפלשתין את התקווה שדברים יכולים לעבוד והדאילוג ישרת אותם. חייבים ליצור דרך להשתמש בכלכלה כגורם משלים לפוליטיקה. לא להחליף את הפוליטיקאים ואת התהליך הפוליטי, אבל להתקיים לצידו - להראות ולהתוות את הדרך. "צריך שחברות גדולות ומשמעותיות יבצעו השקעה בפלשתין ויביעו אמון בכלכלה הזו. יש באזור הזה פוטנציאל אדיר בתחום התיירות, בתחם החקלאות ובהרבה מאוד תחומים אחרים", דברי בלייר. "האתגר הגדול במזרח התיכון הוא אותו אתגר שאנחנו רואים עכשיו מתרחב גם לצפון אפריקה, לחלקים באפריקה שמדרום לסהרה ובהרבה חלקים באסיה - איך הופכים שייכות דתית מתיוג 'לעומתי' שמשמעותו להגיד לאחר "אתה לא כמוני, אתה אחר - אתה אוייב שלי" לפשוט אמונה של אדם שלא מתניעה קונפליקט לאומי". את הפתרון תולה בלייר במערכת החינוך: "הדיאלוג הישיר בחינוך הוא מה שיוצר שינוי. יצרנו שיח טכנולוגי בין ילדים בניו-יורק לילדים במזרח התיכון, בעולם הערבי. הילדים הערבים שאלו בתדהמה את האמריקנים אם אפשר להיות מוסלמי בארה"ב, והילדים בארה"ב שאלו 'למה אתם רוצים להרוג אותי?'; לאט לאט, הם הצליחו לשים את הדעות הקדומות בצד וליצור שיח פתוח". דובר מרתק נוסף היה סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, שתקף הבטים בכלכלה האמריקנית וכלל גם את המפלגה הדמוקרטית אליה הוא הוא משתייך. אל גור בחר קהל לא פשוט: את מלון הבוורלי הילטון, מהיקרים במלונות לוס אנג'לס, המאכלס לרגל הכנס את עשירי העולם, ראשי בנקי ההשקעות ויתר מעצבי דעת קהל שהבטיחו את מקומם ב'אחוז הבודד העליון' של החברה האמריקנית. גור לא היסס לשחרר מהלומה לקהל: "התפקיד של כסף גדול בפוליטיקה הגיע לרמה לא בריאה. זו מגמה שחוצה מפלגות וחוצה מדינות בארה"ב . יש היום בעולם רמה חדשה ומדאיגה של פערים בחלוקת ההון - חוסר השיוויון גדל באופן מבהיל גם כאן בארה"ב וגם ברוב מדינות העולם. אנחנו בכלל לא מסתכלים על חלוקת ההון בין אנשים. אנחנו מסתכלים על נתונים שמראים פעילות כלכלית או צמיחה, בלי לשים לב שרוב הצמיחה הזו הולכת לאחוז אחד מהאוכלוסיה ורוב האנשים לא רואים שום דבר מזה." היום המסכם התאפיין בהתעניינות רבה בישראל. גלן יאגו שעמד בראש הכנס על ישראל ריכז מספר פאנלים, שהצליחו לעורר עניין רב בקרב מנהלי השקעות מכל רחבי העולם. שורת הפאנלים בנושא השקעות בישראל נפתח בפאנל בהנחייתה של עו"ד דידי לחמן-מסר. בהמשך, העניק שר האסטרטגיה ושר האוצר לשעבר יובל שטייניץ עידכון ביטחוני על האתגרים האסטרטגיים של ישראל לבאי הכנס, וכן התקיימו פאנלים בנושא שוק ההון הישראלי ומושב בנושא החשיבות של ישראל כחממה לחדשנות. שטייניץ, כיום השר לנושאים אסטרטגיים, לענייני מודיעין וליחסים בינלאומיים, הזהיר מפני בריחת משקיעים מישראל. שטייניץ אמר כי "הפופוליזם וההסתה נגד המילה 'רווחים' עלולה להבריח משקיעים מישראל". לדבריו, יש להדוף את הפופוליזם ולהימנע משינויים בחוק עידוד השקעות הון. שטייניץ הוסיף כי המאבק באבטלה ועידוד הצמיחה הצליחו בין היתר בגלל העלייה הדרמטית בהשקעות בארץ בשנים האחרונות. "ישראל היא הפרטנר המושלם לבחון חדשנות בעולם", טען יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה בפני באי הכנס. "היכולת שלנו ליישם טכנולוגיות חדשות במדינה קטנה כל כך שצמאה לחדשנות, היא מדהימה ואנחנו הפרטנר האידיאלי עבור כל מי שרוצה לפתח משהו בעולם; השוק שלנו כל כך קטן שאנחנו חייבים את היכולת להתרחב ולהתעצם שחברות גדולות ושחקנים גדולים יכולים להביא - ניצחון שלנו הוא ניצחון של הפרטנרים שלנו." בין היתר, הוצגו לבאי הכנס נתונים באשר למאמציה של ישראל לסייע בפתרון התלות העולמית בנפט ובראשה הקמת היוזמה לדלק חלופי במשרד ראש הממשלה, שמטרתה להביא עד שנת 2025 ליצירת מציאות שבה 60% מהאנרגיה הנצרכת בישראל היא אנרגיה חלופית. אייל רוזנר, ראש היוזמה במשרד ראש הממשלה, להפקת אנרגיה חילופית אמר: "אנחנו רוצים להיות מקרה מבחן לעולם. כמדינה קטנה לבנות אנחנו יכולים לבנות פיילוט מהסוג הזה יחסית בזריזות, כי אנחנו צריכים רק 30-40 תחנות להפקת אנרגיה חלופית כדי לשנות את כל מערך צריכת החשמל בישראל". "יש לנו את החוצפה הישראלית, את היכולת להתאושש מהר יותר מכל מדינה אחרת, את הכלים הטובים בעולם למזעור סיכונים וגישה נדירה שבה אין פחד מכישלון או ממשבר - אנחנו המקום המושלם לכל משקיע וחברה בעולם לקדם חדשנות, להשקיע ולקיים בטא-קייס", סיכם יוג'ין קנדל..