מלחמת המטבעות הוא מונח שלא רבים מבינים את משמעותו. אנסה בפוסט קצר להסביר את המשמעות של תנודה מטבעית מעבר להשתקפות במחירי ניירות הערך ויותר ברמת המאקרו.
לאחרונה דובר רבות על שער השקל מול הדולר. המטבע הישראלי התחזק מול הדולר באופן משמעותית בעת האחרונה. התחזקות השקל הווה אומר – פחות שקלים עבור דולר בודד – או בשפה מקצועית – יסוף.
הגרף מראה בבירור איך התחזק השקל מול הדולר ב-12 החודשים האחרונים והפועל היוצא מכך ברמת המאקרו היא שעבור אותו דולר בודד מקבלים פחות שקלים.
אתמקד בדוגמה של מפעל ישראלי המייצא את מוצריו לארה"ב: אם סך מכירות הייצוא עומדות על 100 מיליון דולר עבורם קיבל המפעל לפני שנה כ-385 מיליון שקלים (לפי שער דולר של 3.85) אזי כיום מקבל אותו מפעל, בעד אותו היקף מכירות סך של 100 מיליון דולר, כ-360 מיליון דולר שקלים (לפי שער דולר של 3.6) שהם 25 מיליון שקלים פחות משנה שעברה. השינוי בהוצאות עבור אחזקת המפעל בישראל (שכר עובדים, הוצאות שוטפות, הוצאות תחזוקה) לא השתנו ואילו המכירות נשחקו ומכאן גם השחיקה ברווח.
על אותו משקל ניתן לבחון את מצב המטבע היפני – יין. המטבע היפני רשם ב-12 החודשים האחרונים תנועה חזקה מעלה ונחלש מול הדולר.
הכלכלה היפנית הינה השלישית בגודלה בעולם ועבור מפעל יפני שלפני שנה קיבל 80 יין עבור כל דולר אמריקני מקבל כיום 95 יין עבור על דולר. המפעל רשם גידול במכירות ויתכן שהפועל היוצא הוא גם גידול ברווח הנקי.
בחודש האחרון רשם היין התחזקות משמעותית מול הדולר מרמה של 104 יין לדולר ל – 94 יין לדולר כיום.
חישבו רגע על אותו מפעל יפני שמוכר סחורה לארה"ב ובחודש אחד הוא מקבל פחות 10 יין עבור כל דולר מכירות...
מהדוגמאות הנ"ל ניתן להבין וללמוד על משמעות היציבות של המטבע בכל מדינה וכן היציבות של המטבעות בין כל המדינות בעולם. שינויים חדים והשתוללות מחירי המטבעות יכולה לגרום נזקים אדירים לכלכלה ובמיוחד לכלכלות שהן יצואניות גדולות. פגיעה מטבעית משורשרת היישר לשורה התחתונה של מאזני החברות ומכאן ועד לירידה ברווחיות הדרך קצרה.
כמובן שבשוק המטבעות ישנם סוחרים וספקולנטים אשר ענייני מאקרו לא בדיוק מעניינם. הסוחרים והספקולנטים מנסים בכל דרך לגזור רווחים בהתאם לתנודתיות המטבע תוך ניסיון חיזוי לאן הולך המהלך המטבעי הבא. יש הגורסים כי עיקר תנועת המט"ח בעולם כיום היא דווקא של הסוחרים והספקולנטים מה שמקשה מאוד על מתווי המדיניות בכל מדינה ומדינה (בנקים מרכזיים).
המסקנה המתבקשת היא שכאשר המטבע המקומי במדינה מתחזק מול מטבעות אחרים אזי הייצוא של אותה מדינה נפגע ומכאן גם רווחי החברות המייצאות. ירידה ברווחי החברות המייצאות פוגעת בתגמולי המס ומכאן לפגיעה תקציבית באותה מדינה. פחות מיסים, קיצוץ בהוצאות ממשלתיות.
במקביל, כדאי לשים לב כי יסוף מטבע מקומי מאפשרת לחברות המייבאות להתחרות על כיסי הצרכנים. אל מול החברות המייצאות ישנן חברות המייבאות מוצרים. אם שער הדולר מול השקל יורד – זה מאפשר לחברות להוריד מחירים בהתאם לשער הדולר החדש. צרכנים שיוציאו פחות כסף על מוצרים מיובאים יוכלו להוציא את היתרה על צריכה של מוצרים אחרים.
השפעה נוספת על שערי המט"ח באה מכיוון תנועת הריבית בכל משק הנקבעת ע"י הבנק המרכזי. ברור לחלוטין כי ריבית גבוה במטבע מסוים תגרור באופן טבעי את המשקיעים להחזיק באותו מטבע על חשבון מטבע אחר בו הריבית נמוכה יותר. דוגמה בולטת מאוד היא השקל מול הדולר – כיום הריבית על הדולר שואפת לאפס ואילו הריבית על השקל עומדת על 1.25% כאשר עד לפני זמן לא רב עמדה הריבית על 1.75%. אם ננטרל לרגע את הסיכונים הקיימים באחזקה של המטבע הישראלי ברור לגמרי מדוע משקיעים נוהרים לאחזקה בשקל על חשבון הדולר או היורו (ריבית גוש היורו – 0.5%).