החוק קובע מסגרת ברורה של שעות עבודה לבני נוער, המסגרת היא מסגרת מקסימלית, ניתן לעבוד פחות ממנה ולא ניתן לחרוג הימנה גם אם הנער מאוד רוצה להמשיך לעבוד. ומכאן גם שלא ניתן להעסיק נוער 'שעות נוספות' (ראו טבלה).
שעת עבודה הינה הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה לרבות הפסקות קצרות שמוגדרות כהחלפת כוח ואוויר, כך גם לשעות עבודה יחשבו גם ישיבות עבודה, יום הכנה, השתלמות, ועל זו הדרך כל עניין שמבצע הנער לטובת מקום עבודתו, אלו יחשבו כשעות עבודה בגינם יקבל הנער את שכרו.
לא פעם מציגים מעבידים שונים לבני נוער, תנאי לפיו אם מבקשים הם לעבוד עליהם לעבור תקופת הכשרה, "חפיפה" "לימוד העבודה", עד כאן הכל בסדר, אלא ובאותה נשימה מציינים לא מעט מעבידים שתקופת הלימוד היא תקופה שבגינה לא משולם לעובד כל שכר. אלא שדרישה זו אינה נכונה, אינה צודקת ואינה מתיישבת עם מגמת בתי הדין לעבודה אשר אסרו על מעביד להעסיק עובד מבלי שתמורת העבודה ישולם לו לפחות שכר מינימום, וזאת בין אם מדובר בתקופת הכשרה ובין אם מדובר בבקשה מעובד לעבוד ללא שכר.
הפסקה בת 45 דקות מוענקת לנער שמועסק 6 שעות יותר ביום עבודה אחד, הפסקה הינה של 45 דקות לפחות, ביום ששי הפסקה היא של 30 דקות, הפסקה של 30 דקות או יותר הנער רשאי לצאת ממקום עבודתו, הפסקה זו אינה נמנית עם שעות העבודה של הנער, יחד עם זאת מקום שנוכחותו במקום העבודה היא הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו והנער מתבקש ממעבידו להישאר במקום עבודתו, הרי שגם זמן ההפסקה יחשב לשעת עבודה.