"חתול שחור" עבר בין הציבור העזתי למצרי. הפעילים ברשתות במצרים רואים בעזה מקור לבעיות ביטחוניות בתוך סיני; בכל אירוע טרור או חטיפה המתרחשים בסיני נישאות העיניים לעזה, עוד בטרם יש הוכחות למעורבות פלשתינית. במקביל לחטיפה החלו האשמות ברשתות במצרים אודות מעורבותם של חמולת דורמוש מדרום הרצועה באירועי החטיפה ובסיוע לחוטפים. ללא כל ראיות, קראו ברשת לסגירה מיידית של רצועת עזה ולפעולה נרחבת נגד תשתית המנהרות המחברות בין עזה למצרים.
המחאה הציבורית בקרב המצרים אף הובילה לתגובה של ראש ממשלת חמאס אסמעיל הנייה, שטען כי תנועת החמאס מכבדת את הריבונות המצרית בסיני, מוקיעה את החטיפה ומדגישה את אי מעורבות החמאס ואזרחים פלשתינים באירועי החטיפה. מנגד, ברשתות החברתיות בעזה התלוננו ומחו על היחס של הרחוב המצרי נגדם ואף שאלו: "מדוע העזתים הם הראשונים לשלם את המחיר של בעיות הביטחון בסיני?" וכן, "בעבר היינו שעיר לעזאזל של ישראל עכשיו אנחנו השעיר לעזאזל של מצרים".
הציפיות לשיפור רמת החיים בעזה, לאחר עליית האחים המוסלמים לשלטון במצרים, הייתה כה גבוהה, עד שההתפכחות, האכזבה והתיסכול בעזה כלפי מצרים גדלים עוד יותר, ומציגים את מורסי כגרוע מקודמו. יש כאלה הטוענים, כי בקרוב נראה גם התפרצויות של תסכול בקרב האוכלוסיה העזתית כלפי מצרים.
הפעילים ברשתות החברתיות במצרים אינם רוצים לבטל את הסכם השלום עם ישראל, אך דורשים שינויים בנספח הצבאי של ההסכם. נשמעים היום קולות, שלא נשמעו בעבר, הקוראים להפסיק את שיטת ה-"קריצות והרמיזות" שהחליפה את המדיניות הרשמית בין מצרים לישראל בסוגיית סיני. רבים מוכנים לקבל הידוק של שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, ובלבד שלא יתקיים במחשכים, אלא יהפוך לשקוף וגלוי. לעיתים, נשמעים קולות במצרים השואלים מדוע צבא מצרים לא נעזר בישראל, בכל הנוגע ללוחמת טרור, "גם ככה יש לנו איתם [עם ישראל] הסכם, אז לפחות כדאי שנהנה ממנו". מאידך, למרות שיש הבנה שמתקיים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, וברור לכל כי ישראל מאפשרת בפועל לכוחות מצריים להיכנס לאזורי דילול הכוחות, למרות מגבלות ההסכם, עולה בכל זאת דרישה להפוך את המצב הזה לחוקי, בשינוי הנספח הצבאי והחלת הריבונות המצרית המלאה בכל מרחב סיני.