הוועדה לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות החליטה להפקיע מבית חנניה שטחים חקלאיים שאותם הם מעבדים מעת עלותם על הקרקע, בשנות החמישים. מזעזע לחשוב כי אדמות אלה שיובשו בידי ראשוני היישוב ומעובדות במשך שנים ארוכות, ילקחו מהם עתה, ובהינף יד של החלטה מינהלית שרירותית ינושלו חקלאים יהודים מאדמתם.
במקום לדרוש מתושבי ג'יסר א-זרקא לבנות לגובה, דבר שיאפשר להם להכפיל את האוכלוסיה, בחרו במשרד הפנים ללכת בדרך הקלה ולהפקיע אדמה חקלאית שתושבים בבית-חנניה מתפרנסים ממנה, וכל זאת כדי לאפשר לתושבי ג'אסר א-זרקא להמשיך ולבנות בתים צמודי קרקע גם בשטח הנוסף!!
חברי הוועדה לתכנון ולבניה המתגוררים בחיפה או בקריות אינם סובלים מרעש החתונות ומקריאות המואזין הנשמעות היטב בבית-חנניה. שני המסגדים בג'יסר א-זרקא מתחרים ביניהם מי ישמיע רעש חזק יותר, שיפריע יותר לשכנים היהודים. אין ספק כי מסירת השטחים והתקרבות הבנייה הערבית אליהם תשנה לחלוטין את שגרת חייהם של תושבי בית-חנניה. אם התוכנית תאושר סופית, עלולה להיות עזיבה גדולה, וקיומו של המושב יעמוד בסימן שאלה.
חלופות אחרות שהוצעו ע"י אנשי המושב כדי לפתור את הבעיה נדחו ע"י פקידי משרד הפנים. הוצעו חלופות שונות לפיתוח ג'יסר א-זרקא, ובהן בניה לגובה כמקובל בישובים יהודיים, בנייה מערבה לעבר הים, פינוי-בינוי, שינוי ייעוד אדמות חקלאיות שבבעלות תושבי הכפר.
ראובן ברקו, שהוריו הם מראשוני המושב, חושף במאמר שכתב בנושא זה, את הסבריהם המביכים של בכירי משרד הפנים במחוז הצפון. "מנהל מחוז הצפון הדגיש באוזנינו כי 'ערבים, כידוע, אינם בונים לגובה'. תשובה זו הפגינה בורות. כמי שהסתובב קצת במזרח התיכון, אני יודע שערבים בהחלט בונים לגובה, ובמפרץ הערבי השמרני מצוי הבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון".
מר ברקו מוסיף ושואל: "מדוע אנו, המעבדים את הקרקע, איננו בעליה בטאבו, ובנינו אינם זכאים לבנות בה ונאלצים לחפש לעצמם מקומות מגורים אחרים, בעוד דווקא שכנינו מג'סר א-זרקא יעשו בה שימוש פרטי לנדל"ן ?".