פשוט מאוד. אם המומחים יביעו את ההסתייגות הכי קטנה, פשוט אמרו להם בנימוס: "זוזו הצידה, אנו נעשה זאת בעצמנו. אתם תמשיכו להסביר למה לא עושים, אנחנו בינתיים נעשה".
לתכנן גל ירוק בכיוון אחד זה קל מאוד! כמה קל? בבקשה: נבחר אותו בהתאם לשעת היממה על-פי הכיוון העמוס יותר. את הבסיס כדאי לתכנן בשעות רגועות כשהתנועה דלילה. לוקחים רחוב, משרטטים אותו כקו ישר על דף נייר, מסמנים עליו את הצמתים המרומזרים, ורושמים ביניהם את המרחק כפי שמודדים במפה. לדוגמה, ציר של קילומטר ובו צמתים במרחק 300 מטר, 500 מטר, 200 מטר.
ליד המרחק רושמים את הזמן המחושב: כמה שניות לוקח לעבור את המרחק הזה במהירות המותרת? לצורך הפשטות ניקח 60 קמ"ש. 60 ק"מ ב-60 דקות זה קילומטר בדקה. 1,000 מטר ב-60 שניות זה אומר שכל 100 מטר נעבור תוך שש שניות.
אם המרחק בין הרמזור הראשון והשני הוא 300 מטר, נצפה שנגיע לשם לאחר 18 שניות (6 כפול 3). אם המרחק בין הרמזור השני לשלישי הוא חצי קילומטר, נצפה שיקח 30 שניות (6 כפול 5). הרמזור הבא 200 מטר, זה אומר עוד 12 שניות (6 כפול 2).
כעת צריך לתכנן זמן מחזור ואורך גל. עדיף להשאיר את הזמן הקיים כדי שלא להתערב בתכנון הקיים, למשל זמן מחזור של 90 שניות וגל ירוק באורך 30 שניות. כדי שלא להסתבך נעדיף לא לשנות את אופן פעולת הרמזור, נשאיר את הסדר הקיים על-כנו, רק נשנה את התיזמון: מתי הוא יתחיל.
כל רמזור יקבל ירוק 10 שניות לפני שנגיע אליו כדי שכשנגיע הכביש כבר יהיה פנוי לכבודנו. לכן נרשום אפס על הרמזור הראשון. לשני אנו צפויים להגיע לאחר 18 שניות אז נרשום שמונה. לשלישי אנו צפויים להגיע לאחר 48 שניות אז נרשום 38, לרביעי נגיע לאחר דקה אז נרשום 50.
מה זה אומר?
הרמזור הראשון ירוק, מתחילים לנסוע. לאחר שמונה שניות אנו רואים מרחוק את הרמזור השני הופך ירוק. עוברות עוד 10 שניות ואנו חולפים על פניו (כשהצומת כבר פנוי). לאחר 38 שניות נסיעה אנו רואים מרחוק את הרמזור השלישי הופך ירוק ולאחר 48 שניות חלפנו על פניו. עברו עוד שתי שניות ואנו רואים מרחוק את הרמזור הרביעי הופך ירוק, לאחר דקה חלפנו על פניו, וכך הלאה.
אם הגל הירוק שלנו הוא באורך 30 שניות, יש לנו בעצם 20 שניות לגוש מכוניות שנוסע ללא הפסקה במהירות 60 קמ"ש. בחישוב גס יצא לי 60 מכוניות וזה המון!!! (ב-18 שניות עוברים 300 מטר, אם כל מכונית כולל שמירת מרחק גוזלת 10 מטר יוצא 30 מכוניות לנתיב).