מי מפחד מהרבנים?

תקלקלו תשלמו עם כל הכבוד לגימיקים של הח"כים, מתברר שזה עולה לנו הציבור הרבה כסף. הידעתם כמה עלתה לקופה הציבורית שפיכת המים של ח"כ אחמד טיבי על דוכן הכנסת? תשאלו את היו"ר. תיקון הנזק עולה לא פחות מ-21 אלף שקל (אתם קוראים נכון). אז למה שטיבי בכבודו ובעצמו לא ישלם עבור הנזק שעשה? אם לא מכיסו הפרטי, לפחות שישלם מכספי מימון מפלגות, העולים למשלם המיסים הישראלי עשרות אלפי שקלים לחודש עבור כל ח"כ(!). הכלל צריך להיות: קילקלת - שילמת. ואולי סוף סוף זה ירתיע את חברי הכנסת מפני הגימיק הבא. הַכה בכיס כבר אמרנו?

מי מפחד מהנישואים?

לרגל חג האהבה, ט"ו באב, פירסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הזוגות בישראל. הבשורה הטובה היא שרוב הזוגות היהודיים נישאים כדת וכדין על-פי ההלכה, ורק מיעוטם (כ-2%) נישאים בנישואים אזרחיים. עם זאת, אי-אפשר להתעלם מהנתונים המדאיגים שעולים מהדוּח לגבי התפרקות מוסד הנישואים. כשני שלישים(!) מהיהודים, הנמצאים בגיל הנשואים, רווקים כיום. וכן, לא סוד הוא שגם גיל הנישואים הוא במגמת עלייה. יתר על כן, אם עוד לא ניחשתם, שיעור הנישואים הגבוה ביותר הוא, איך לא, בערים ירושלים ואשדוד. מה הפלא? בערים אלה נמצא ריכוז חרדי ומסורתי גבוה, המקדשים את מוסד הנישואים מדורי דורות. לעומת זאת, תל אביב (וגם חיפה החופשית) היא כידוע עיר הרווקים, שֶבה גם חמישים אחוז מהזוגות הם גרושים.

אבטחה קטלנית

שוב בוצע רצח כפול בבניין כלל במרכז ירושלים בידי מאבטח, אשר על-פי עדות עורך דינו הוא מעורער בנפשו. אם עד לאחרונה, בעקבות סידרת רציחות של בני משפחה ואחרים בידי מאבטחים, דוּבר על הצורך באיפסון כלי הנשק במקום העבודה, הרי לאחרונה מתברר חל 'שידרוג' נוסף במקרה הרצח והוא התבצע במקום העבודה, תוך ניצול הנשק לחיסול חשבונות אישיים. כך היה לא מכבר ברצח של אזרח בידי המאבטח בכותל. דומה שמעֵבר לסוגיית זמינוּת הנשק, קיימת בעיה מנטלית אצל אותם מאבטחים רוצחים, המשתקפת בקלוּת הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק. השאלה היא, מדוע לא נלמד הלקח רב השנים ממקרים טרגיים אלה, שלא די בבדיקת כשירותם הפיזית של המאבטחים, אלא לא פחות חשובה בדיקת כשירותם הנפשית לשאת נשק? לשם כך יש צורך במבדקי אישיות יסודיים ומקיפים שייערכו למאבטחים בפרט, ולמועמדים לרישוי נשק בכלל, שיצביעו על מידת מסוּכנותם. בכך ניתן יהיה למנוע מקרי רצח בעתיד. לתשומת לב השר לביטחון פנים וחברות השמירה.

רבנות מטעם

אם עד כה ידענו על תככים ומזימות בשלטון, המבוסס על כסף כבוד, והמרוץ הבלתי נגמר אחרי הכסא, נראה שמוסד הרבנות, שנמצא בשפל, במערכת הבחירות הנוכחית צועד לא הרחק מאחוריו. למרבה הצער, אותם מניעים שציינו, העומדים מאחורי השלטון, מניעים גם את מוסד הרבנות. גם כאן המרוץ אחר הכסא, הכסף והכבוד הוא המאפיין את הבחירות לרבנות הראשית. לא סוד הוא כי בדומה לבחירות לכנסת, שהיו למעשה מבחן של יחסי ציבור (עיין ערך יאיר לפיד ומפלגתו), גם הבחירות לרבנות הפכו בעיקר להתמודדות בזירה התקשורתית. הניצחון בהן יהיה נצחונם של יועצי התקשורת והתדמית, ששכרו הרבנים המתמודדים, ואשר ממומנים דומני, איך לא, מהקופה הציבורית, ומבחן להצלחת הפעילות הלוביסטית. לאן הגענו? איפה ישנם עוד רבנים כמו פעם, שרק ההלכה וטובת הציבור עמדו לנגד עיניהם? האם לא על רבנות כמו זו שלנו אמרו חכמינו: "אֱהַב את המלאכה וּשְׂנָא את הרבנות"?

חסידות חיה ונושמת

מה לא אמרו אחרי פטירתו של הרבי מלובביץ', זוכרים? שהטראומה תגרום לרבים מהחסידים, ובפרט הצעירים שבהם, לחזור בשאלה, ואף צפו חזרה בשאלה המונית. והִנה לא דובים ולא יער. לא רק שהתחזית התבדתה מכל וכל, והנבואות הרעות לא התגשמו, אלא נהפוך הוא. כעשרים שנה אחרֵי, מתברר שחסידוּת חב"ד חיה ובועטת ברחבי העולם, מחזירה נפשות תועות, ומקרבת רבים ליהדות. דמותו של הרבי ומורשתו החיה הן המניעות את החסידוּת הענפה גם אחרי פטירתו של הרבי. אין ספק ששלושים אלף מבקרים באוהל קבר הרבי מדי חודש, מכל הדתות והגוונים החברתיים בעולם, המעידים על חווייה רוחנית מיוחדת במינה, אינם טועים. זו תופעה חסרת תקדים שאין כדוגמתה בכל העולם, ואפילו לא בציונו הנחשק באומן של רבי נחמן מברסלב. דומה כי זה הכותל של העולם המערבי, אחרי כותל המקדש בעיר הקודש ירושלים.

יש לו אחות

בראש ובראשונה הספר של חגי בן ארצי על אחותו חושף את השורשים המשפחתיים של הגברת הראשונה והמפורסמת ביותר במדינה, אשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבחינה זאת הספר, גם אם נכתב מנקודת מבטו של אחיה, הוא במידה רבה ביוגרפיה אישית שלה. לא סוד הוא שאת שרה נתניהו אוהבים לשנוא, ולכן קל להאשים את אחיה במסע הכפשות נגדה. אולם מעֵבר לטענת עורך דינה, שהראיון עם המחבר הוא חלק בלתי נפרד מקמפיין שיווק של הספר, ניכר שהכאב של חגי על הנֶתק הממושך מאחותו שרה הוא אמיתי ופוגע בו קשות. הרושם המצטייר מהראיון עם בן ארצי, ומתגובת עורך דינה של שרה, הוא ששניהם צודקים. שרה, כפי שמעידים הרופאים, טיפלה במסירות רבה באביה החולה. יש לזכור שהיא גם יצאה זכאית בתביעות המשפטיות שהוגשו נגדה. עם זאת צודק אחיה שהיא אינה מצטיינת בפשטות ובצניעות. אחרת כיצד יתכן שהיא ובעלה בזבזו מקופת המדינה, כפי שפורסם, ששת אלפים שקל בחודש על גלידת פיסטוק, וחצי מיליון שקל על מיטת תענוגות במטוס למחצית הלילה בלבד? ועם עוּבדות, כידוע, אי-אפשר להתווכח.