הנה מתקרבים ובאים ימי הרחמים והסליחות ותכף נעמוד לפני הימים ימי הסליחות והרחמים, וכל רגע אשר חולף ועובר החרדה מיום הדין הולכת וגודלת. בכל רגע של חשבון נפש צריכים לחשוב מה הן הדרכים להתקרב לקב"ה.
והנה עצה גדולה להשיג השגות גדולות ולפתוח את הלבבות בגדר של פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם. כשנתבונן באבי האומה אברהם אבינו, אשר זכה לגייר ולזרוע את האמונה הגדולה בהקב"ה בזמנים קשים ביותר אשר עברו עליו כאשר הכפירה הייתה שולטת בעולם ונמרוד ומרעיו היו מרפים את האמונה בהקב"ה, אברהם אבינו הצליח לגייר ולקרב אנשים לעבודת ה' ולאמונה ב-ה' על-ידי דבר שנראה פשוט ביותר, אבל כוחות גדולים רוחניים ושמיימיים נמצאים בו וזה כוחה של ברכת המזון.
אמרו חז"ל (במדרש רבה) שכאשר היו באים עוברי דרכים לביתו של אברהם אבינו, אברהם אבינו היה מאכיל ומשקה אותם וכאשר היו רוצים להודות לו על הטוב שלו, היה אומר להם: אין לכם על מה להודות לי, תודו להקב"ה שהכל שלו. היו מתחילים להודות להקב"ה בברכת המזון ומכוח ברכת המזון היו שבים ומתגיירים ומחזקים את אמונתם בהקב"ה.
הנה רואים פה דבר מפחיד ביותר - זמן של כפירה, זמן של רדיפה, אברהם אבינו נרדף ונזרק לכבשן האש, הכפירה הייתה שרויה ונמצאת בכל מקום ואברהם הצליח לזרוע את האמונה בקב"ה בכוח אחד, בכוח ברכת המזון וגויים רבים התגיירו בזכות ברכת המזון. לא כתוב שאברהם דרש ושיבח והילל את הקב"ה, רק דבר אחד עשה, ביקש מכל האנשים שבאים לביתו לברך ברכת המזון. אם גויים מתגיירים על-ידי ברכת המזון קל וחומר בן בנו של קל וחומר כאשר יהודי מקפיד בברכת המזון להיכן נשמתו יכולה להגיע. וכמה שיהיה רחוק מהקב"ה כמה קרבה יכול להתקרב על-ידי ברכת המזון.
לדקדק בברכה
לכן בימים אלו, אשר צריכים לחפש עצות לקרבה לה', כמה כוח אפשר להשיג ולהתקרב להקב"ה על-ידי ברכת המזון. נחזק את עצמנו לדקדק בכל כוחנו ולהודיע בשער בת רבים להקפיד במצוה רמה זו אשר השפע נמשך לעולמות העליונים ולעולם הזה על-ידי שמברך בכוונה.
וכפי שדורשת הגמרא (בברכות מ"ח): משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה כשירד להם המן, ויהושע תיקן ברכת הארץ כיוון שנכנסו לארץ, ודוד ושלמה תיקן ובונה ירושלים.
ועל-ידי שמקפיד בברכה מועיל לברר הניצוצות שנותרו בשיירי האוכל. ויקפיד שכאשר מברך ברכת במזון יישאר קצת מהפת על השולחן, כמו שאומרת הגמרא (במסכת סנהדרין צ"ב): אמר רבי אלעזר כל מי שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם.
ויקפיד בכל כוחו לפני הברכה ליטול מים אחרונים משום שאותן טיפות מים ששם על אצבעותיו הן מרצות את הסיטרא אחרא ומורידות הקטרוג מעל האדם; ולומדים דבר זה מיעקב אבינו שנתן לעשיו מצאנו ובקרו, ודרשו חז"ל - הסיטרא אחרא לבלבה מהאדם. ויקפיד לומר בשעה שנוטל מים אחרונים: מים אחרונים חובה. ולא יטול בהרבה מים אחרונים, משום שמים אלו הולכים לסיטרא אחרא ואם יטול הרבה נותן הרבה לסיטרא אחרא, אלא מעט. וישתדל להיזהר במים אחרונים מלדרוך עליהם ולא יגעו בהם משום שמים טמאים הם ועל-ידי הקפדה בברכת המזון שערי פרנסה נפתחים לאדם וקרבה מרובה יכול להתקרב להקב"ה.
ה' יושיע המלך יעננו ביום קראנו.