אי השוויון בין עיירות פיתוח למועצות אזוריות בא לידי ביטוי באופן מוקצן ביותר באזור ים המלח. בערד, שבה חיים קרוב ל-30 אלף תושבים, נגבים מידי שנה כשלושים מיליון שקלים דמי ארנונה, מתושבים, ממסחר ומתעשיה. לעומת זאת, במועצה האזורית תמר חיים 1,300 איש בלבד שנהנים מסכום של למעלה משבעים מיליון שקלים בשנה הנגבים כארנונה ממלונות ים המלח, מפעלי ים המלח ואזור התעשיה רותם. ראש עיריית ערד טלי פלוסקוב, העדיפה הידברות על פני מאבק והגיעה להבנות בנושא עם ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף. השניים סיכמו שכל הכנסת ארנונה מתעשיה חדשה שתוקם במישור רותם תחולק ביחס של שמונים אחוזים לערד ועשרים אחוזים לתמר. כמו-כן בשנתיים הראשונות מאה אחוזים מהכנסות הארנונה של התעשיה החדשה ילכו לערד. ההסכם בין ערד לתמר אושר במליאה של שתי המועצות אבל היועץ המשפטי של משרד הפנים לא אישר לשר הפנים הקודם
אלי ישי לחתום עליו ולאשרו. טענתו הייתה שמההכנסות של תמר צריכות ליהנות גם הרשויות של הישובים הבדואים כסייפה וערוער. פלוסקוב כעסה. היא בעד לחזק את הרשויות הבדואיות אך מכיוון שהרשויות הללו לא חולקות גבול משותף עם מישור רותם, היא לא מבינה איך הן קשורות לעניין. 'שיעבירו להן כספים מעיריית תל אביב. למה ממועצת תמר?', היא שואלת. בינתיים התחלפו השרים במשרד ו
גדעון סער החליט על הקמת ועדת גבולות שתקבע את חלוקת ההכנסות ממישור רותם. פלוסקוב מקווה שהוועדה תצליח להשיג את מה שהמאבק וההבנות לא הצליחו להשיג.
לא הרחק משם, חתמה לפני שבוע ראש מועצת מצפה רמון פלורה שושן על הסכם חלוקת הכנסות בינה לבין שמוליק ריפמן, ראש מועצת רמת נגב. במסגרת ההסכם התחייבה המועצה האזורית רמת נגב לחלוק עם מצפה רמון את הכנסות הארנונה מבסיסי צה"ל וכלא נפחא ולהעביר למצפה רמון מדי שנה 2.5 מיליון שקלים. מה שמפליא הוא ששושן דחתה לפני מספר שנים הצעה זהה של ריפמן וטענה שמכיוון שמדובר בהכנסות של 14 מיליון, מגיעים לעיירה שלה לפחות עשרה מיליון מכיוון שהבסיסים קרובים יותר למצפה רמון ויש לה יותר תושבים. בימים האחרונים היא הרימה ידיים. היא לא מתרגשת מכך ששר הפנים הכריז על הקמת ועדה חדשה שתבחן את חלוקת ההכנסות באזור שלה. לטענתה, ועדות הוקמו ופורקו, ואין לה ציפיות מהוועדה החדשה. שושן מעדיפה לקחת עצם קטנה מריפמן במקום לחכות עוד כמה שנים לנתח משמעותי יותר שמגיע לה, ובצדק.