מזכיר הכנסת ניגש לשולחננו ומסר ליו"ר מברק דחוף שהגיע זה עתה משגרירות ישראל בלונדון: הפרלמנט הבריטי עומד להתכנס בעוד יומיים ולמנות משלחת שתבקר בשטחים ותגיש לו דוח על התנהגות ישראל ויחסה לאוכלוסיה המקומית.
"בוא איתי, ותלמד", אמר לי ברמן. הלכנו ללשכתו. הוא הכתיב למזכירתו תיקון קטן בסדר היום של הכנסת למחר, קרא לסדרן וביקשו שיתלה את הנייר בלוח המודעות. במקביל, ביקש מדובר הכנסת להעביר את סדר היום הזה לידיעת כל העיתונאים הזרים המוצבים בישראל, והבריטים בכללם, ובעיקר למסור זאת לכתב החרוץ של ה-BBC בירושלים.
חזרנו למזנון. 40 דקות לאחר מכן נכנסו לבניין שני ג'נטלמנים גבוהים בחליפות פסים וניגשו בשקט ללוח המודעות שבפתח אולם המליאה. "אני רואה שלונדון כבר בודקת את השידור של ה-BBC", העיר ברמן בשלווה, וידע לנקוב בשמות שני הג'נטלמנים: האחד סגן הקונסול הבריטי בישראל והשני הנספח המדיני מהשגרירות. לובשי החליפות הוציאו בינתיים פנקסים קטנים, העתיקו לעצמם את סדר היום, ואז נעלמו בחשאי.
וזה מה שקרה: על-פי התקנון, ליו"ר הכנסת יש זכות להעלות במליאה כל נושא, וברמן פשוט הוסיף בתוך חצי דקה לסדר היום של המליאה למחר נושא חדש שיועלה להצבעה. וכך נכתב: "לפי הצעת יו"ר הכנסת: דיון והצבעה במינוי משלחת חקירה רשמית שתיסע מטעם הכנסת לבדוק את התנהגות הצבא הבריטי כלפי האוכלוסיה האזרחית בצפון אירלנד". אם לפרלמנט האנגלי מותר לחקור אצלנו, הסביר לי יצחק את המובן, אז גם לפרלמנט הישראלי מותר לחקור אצלם.
למחרת בצהריים הגיע מברק חדש משגריר ישראל בלונדון. הפרלמנט הבריטי ביטל את התכנסותו והסיר מסדר היום את ההצעה למינוי משלחת שתצא לחקור בישראל. המסר עבר, הקודים הובנו בשקט, המשבר נמנע. ברמן קרא למזכירה, הכתיב לה את מחיקת הסעיף שלו מסדר היום, ושלח את הסדרן לתלות את הפתק מחדש. וככה הפסדתי את ההזדמנות חיי לחקור את המתרחש באירלנד.
ישנם אנשים חכמים שהיה שווה להכירם. השבוע קברה מדינת ישראל אחד מהם.
יצחק ברמן ז"ל.