בתור משקיעים אנו נוהגים לשאול עצמנו באופן תכוף אילו שינויים כדאי לנו לבצע בתמהיל תיק ההשקעות. למעשה אנחנו מנסים להעריך אילו איגרות חוב ומניות יניבו עבורנו את התשואה הגבוהה ביותר בתקופה הקרובה. באופן זה נרכוש את ניירות הערך שאנו מעריכים שהם בעלי פוטנציאל ליצירת תשואה עודפת על השוק, ומנגד נמכור את אלה שלהערכתנו צפויים להשיג תשואת חסר.
אסטרטגיית השקעות זו ממוקדת בבחירת ניירות ערך סלקטיבית בתיק ההשקעות, וגם משלבת אלמנטים של תזמון שוק, קרי ניסיון לזהות מתי השוק זול או יקר. הבעיה היא שאסטרטגיה זו גורמת לתחלופה גבוהה של נכסים בתיק, ובהתאם לכך מייצרת עלויות רבות, מקדימה תשלומי מס על רווחי הון, ולא פחות חשוב - אינה מבטיחה שאכן נייצר תשואה עודפת על השוק.
מחקרים אקדמיים רבים מראים, כי מנוע התשואה המשמעותי ביותר לאורך זמן בתיקי השקעות נובע מהקצאת הנכסים (Asset Allocation) שנבצע. לעומת זאת תזמון שוק ובחירת ניירות ערך משפיעים באופן שולי על תשואת התיק לאורך השנים. לדוגמה, במחקר, שבוצע על-ידי שלושה חוקרים אוסטרליים, נמצא, כי הקצאת נכסים אחראית על 94% מתשואת התיק, ותזמון שוק ובחירת ניירות ערך סלקטיבית אחראיים על 6% בלבד מהתשואה.
שילוב של ניהול פסיבי ואקטיבי
דרך נוחה להתמקד בהקצאת נכסים בתיק, היא שימוש בגישת הליבה והלוויינים (Core & Satellites). על פיה, עלינו כמשקיעים לסווג את הנכסים בתיק ההשקעות שלנו לפי החזקות ליבה והחזקות לוויין.
החזקת ליבה היא השקעה אסטרטגית ומשמעותית (לרוב, 5% ויותר מהתיק) בנכס מסוים או בקבוצת נכסים לטווח ארוך. שינוי בהחזקת ליבה, כלומר מימוש הנכס או הקטנת שיעורו בתיק, יבוצע רק במקרה שחל שינוי מהותי בתמהיל ההשקעות הכללי של התיק. לעומת זאת, החזקת לוויין היא השקעה טקטית ולא משמעותית בנכס מסוים או בקבוצת נכסים לטווח קצר עד בינוני. שינויים בהחזקות לוויינים יבוצעו מעת לעת, על בסיס זיהוי הזדמנויות השקעה ושינוי בפרופיל הסיכון של התיק.
למעשה, גישת הליבה והלוויינים משלבת את היתרונות של ניהול השקעות פסיבי, שבראשם מבנה עלויות נמוך, פיזור רחב ותנודתיות מופחתת, עם היתרונות של ניהול השקעות אקטיבי. הגישה מאפשרת להקצות באופן אופטימלי את הנכסים בתיק ההשקעות: עיקרו יורכב מהחזקות ליבה במספר מדדי ניירות ערך מרכזיים ורלוונטיים למטרות התיק, והיתר יוקצה להחזקות לוויין בנכסים שבהם, להערכת המשקיע, טמונה הזדמנות השקעה.
באופן זה ניתן ליצור תמהיל השקעות עם מתאם גבוה למדד הייחוס של התיק, ובאמצעות ניהול אקטיבי של ה"לוויינים" להשיג פוטנציאל לתשואה עודפת על השוק.
כאמור, ברכיב הליבה ההשקעות ינוהלו באמצעות מוצרי מדד כגון תעודות סל, קרנות סל (ETF), קרנות מחקות וחוזים עתידיים על מדדים. דרך זו מאפשרת למשקיעים להיצמד לתשואות השוק, לאור העובדה, כי מוצרי מדד מתחייבים תשקיפית להתחקות אחר ביצועי השוק הרלוונטי, ולכן הם צפויים להשיג לאורך זמן תשואות דומות לתשואות השוק עצמו.
יתרון מרכזי בגישה זו הוא עלויות ההשקעה הנמוכות, הן לאור השימוש במוצרי מדד שמאופיינים בדמי ניהול נמוכים, והן כתוצאה מהיקף קטן יחסית של פעילות מסחר בתיק. יתרונות נוספים של שימוש במוצרי מדד הם שקיפות ופיזור רחב של ניירות ערך.
ומה לגבי הרכב ההשקעות ברכיב הלוויינים? ברכיב זה של התיק יש מקום לפעילות אקטיבית ודינמית בהתאם להתפתחויות בשווקים. בניגוד לרכיב הליבה, שבו הכלל המנחה הוא לא לבצע שינויים בהרכב הנכסים, ברכיב הלוויינים חשוב לפעול באופן שוטף על-פי מידת האטרקטיביות של ניירות הערך ואפיקי ההשקעה השונים, אם כתוצאה משינוי בתמחור ואם בשל יצירת מומנטום בנכס מסוים.
דוגמה לתיק מניות
נמחיש את תהליך הבנייה של תיק השקעות מבוסס גישת הליבה והלוויינים על שוק המניות בארה"ב. מטרת תיק זה (ראו איור) היא לנסות להשיג תשואה עודפת על מדד S&P 500, שנחשב לבנצ'מרק הנפוץ ביותר למדידת ביצועי שוק המניות האמריקני.
בשלב ראשון נרכיב את ליבת התיק ממוצרי מדד על מדד היחס שלנו. ניתן גם לשלב ברכיב הליבה מדדי מניות נוספים, שלהערכתנו עשויים להניב לאורך זמן תשואה עודפת על המדד - למשל מדד ראסל 2000, שבו נכללות 2,000 חברות ציבוריות בשווי שוק נמוך בארה"ב.
בשלב שני נוסיף את הלוויינים לתיק. באופן כללי, נכסים שבהם תבוצע השקעת לוויין יהיו מהסוגים הבאים: מדדים ענפיים, מדדים לפי שווי שוק או סגנון השקעה, מוצרי מדד מסוג סמארט בטא, וכמובן - מניות ספציפיות שנראות לנו אטרקטיביות להשקעה לתקופה הקרובה.
לצורך ההמחשה, בחרנו להכליל ברכיב הלוויינים קרנות סל על שני מדדים ענפיים - תעשיה (U.S. Industrials Select Sector) ובנקים אזוריים (SPDR S&P Regional Banking); על ריטים (Schwab U.S. REIT); על מניות בשווי שוק בינוני (iShares Core S&P Mid-Cap); על מניות שמאופיינות בתנודתיות נמוכה (iShares S&P 500 Minimum Volatility); ועל מניות בכורה (SPDR Wells Fargo Preferred Stock).
כאמור, זאת רק דוגמה פשוטה ליישום גישת הליבה והלוויינים. למעשה קיימות דרכים רבות לבצע שימוש בגישה זו, אם בתיקי מניות ואם בתיקי אג"ח, וגם בתיקי השקעות שמשלבים מגוון אפיקים יחד. כל מה שנדרש מאתנו כמשקיעים, הוא להגדיר כהלכה את מדד היחס המתאים לתיק, וכפועל יוצא להכליל את החזקות הליבה הנדרשות, ולהוסיף מסביב את החזקות הלוויין שיניבו את התשואה העודפת על השוק.