אני זוכרת את אותה הקרנת בכורה של הסרט בקולנוע "פריז" המיתולוגי, כשהוקרן המחזמר המופרע שבמרכזו דמות של טרנסווסטיט המקסים את הקהל, מפתה מינית בני זוג שמגיעים בליל סערה לטירה שלו, מדגים בפניהם את היצור המושלם שיצר - רוקי, והכל, תוך שירים וריקודים שהפכו לנכס צאן ברזל.
כך גם אני זוכרת את הקרנת הסרט "רוקי אורור פיקצ'ר שואו" ברח' 57' בניו-יורק, כשהקהל היה לבוש עם העתקים מדויקים של תלבושות הטיפוסים המוזרים בסרט, ומאופרים כמותם. כולם הדליקו נרות בעת הקרנה, עלו על הבמה, רקדו עם השחקנים שעל הבד, והשמחה הייתה עצומה .מה שהפך את הסרט לאירוע, כמו הצגה. הצופים היו חוזרים ומגיעים עשרות פעמים להקרנה. בקיצור - סרט קאלט.
בארצנו הקטנטונת מוכרים יותר מחזות זמר שמרניים ורומנטיים. מחזמר כה מסעיר, אירוטי ושובבי זה אינו שגור על בימותינו. למעשה, זוהי הופעת הבכורה של "מופע האימים של רוקי" בישראל. אומנם עדיין באולם ביה"ס למשחק בשכונת התקווה, אך אין ספק, שמפיק חכם יידע לאמץ אותו ולהעלותו בהפקה מסחרית, כי הכל בו מושלם. הצגה מוכנה, ולא סתם הצגה - אלא הצלחה בטוחה.
הזוג המאורס שנתקע עם מכוניתו בלילה אפל וגשום, הם אגם רודברג היפה כ”ג'נט”, ונדב לאור כ"בראד". נדב נראה בחלק הראשון של המחזמר כמו חנון צפונבוני ממושקף ולא מצודד. אך חכו להמשך...הם מבקשים לטלפן כדי להזעיק עזרה מ"ריף רף" (אלעד אטרקצ'י, שהאיפור והלבוש המוזרים שלו עושים אותו להעתק מדויק ומרשים של הדמות המקורית המפחידה). בהמשך, מופיע בעל הטירה, גיבור המחזמר, ד"ר פרנק'נפורק (רמז לד"ר פרנקנשטיין). אבינועם בן נחום, שמדהים ביכולת שירתו, בהופעתו מלאת הביטחון, ובהפתעות המיניות שהוא מכין לזוג ולקהל באחד. שחקן מופלא ורבגוני שנדיר למצוא כמותו. הקסם שלו, ומראהו, מזכירים את טים קארי, שגילם במקור את הד"ר.
נדב לאור, החנון, הופך לנגד עינינו תוך כדי התפתחות העניינים, כשהוא מסיר את משקפיו, לגבר נאה ולוהט, רוקד (עם כל הקאסט היפהפה והמוכשר) הכי מדליק שיש, ובכל סיטואציה הוא מוכיח שלמרות שזה רק מחזמר - הוא שחקן בעל יכולות דרמטיות בלתי מוגבלות, ואין תפקיד שלא יוכל למלא בכשרון. כך גם מפליאה בקולה ויכולת שירתה האבסולוטית תום אנטופולסקי - שהיא יצירת פאר של המחזור שסיים לא מכבר את הסטודיו. ממש כוכבת בקנה מידה ענק. לידה, מרהיבה נטע טמשה ביכולת קומית ובריקוד הסטפס שלה, שכובש את הקהל כאחד הנאמברים הטובים שבהצגה (שכל הקטעים שלה פשוט נפלאים).
היצור המושלם ש"ילד" ד"ר פרנק, הלא הוא רוקי, גבר יפהפה, בנוי לתלפיות, ממש גוף של אפולו. גל אמיתי (שהשתתף בשני פרקים בסידרה "הומלנד"ובהצגת "הכיתה מעופפת” בת' אורנה פורת)) מגלם את התמימות והשלמות של יצור שזה עתה נולד, אך תעתועי היוצר וכל ההתרחשויות שבלתי תיאמנה, הופכים אותו למשהו שונה. הכל במחזה הזוי ומוטרף, מוגש בקצב מסחרר, עם שירים קצביים, כך שאין תמה, שבאולמות הקולנוע ובהצגות הקהל היה מצטרף אף הוא לריקודים. החלל הקטן של אולם הסטודיו לא מאפשר זאת, אך אין ספק שבהמשך, כשההפקה תעלה באולמות מרווחים יותר - היא תסחוף את הקהל הצעיר והלוהט למחוזות התענוג וההתעלות ותהפוך לאבן שואבת. כמו לאלה שהיו חוזרים ובאים למופע כמה עשרות פעמים. אבל גם אצלנו, ישבו בשורה הראשונה כמה חבר'ה, שכשהייתה נשאלת שאלה על הבמה, הם היו מקדימים את השחקנים ועונים תשובה משלהם, מאולתרת. מה שנשמע כאילו הם חלק מההצגה. ממש אינטראקציה מושלמת.
אחד הכוכבים שיצאו מההפקה המקורית בזמנו היה הזמר השמנמן מיטלוף, (כ"אדי") שזכה בכינויו הודות למימדיו. כאן - מופיע בתור "אדי”, שפי מרציאנו החטוב ורב הקסם, שמעניק בסולו שלו קטע שגורם לקהל להצטער צער רב על שהד"ר החליט לגמוז אותו בדם קר.( בקטע שמזכיר את מה שעשו פעם שני פושעים נודעים אצלנו לגופת מי שרצחו, במפעל הבשר שלהם...) כי בכך נמנע מאתנו להמשיך ולהינות מהופעתו.
שגיא הלפרין כד"ר אוורט, אתו אמור היה הזוג הצעיר להיפגש, והמגיע אף הוא לטירה, ממלא בחן את התפקיד, כמו גם נצר חריט בתור המספר, שנוסך לתפקיד את הרושם הנכון ומכניס את הקהל לאווירה הכה מיוחדת.
כל השבחים לתרגום המצוין והכה עכשווי של דניאל אפרת, למקהלה, שמשתתפיה נבחרו מקרב תלמידי שנה א', אך יכולות השירה והריקוד שלהם אינם נופלים מאלה של בוגרי הסטודיו, המקצוענים. התזמורת החיה שעל הבמה, מתוזמרת להפליא בידי רמי אוסרווסר, עם סאונד מעולה, שאינו קורע את האוזנים, אך נמסך בכל עורקי השומעים ומרקיד אותם, גם אם לא פיסית - הרי בתחושתם. התאורה של אורי מורג המצוין עובדת יפה על הבמה, כשהיא מחלקת אותה ומשנה מיקומי סצינות, לצד התפאורה העשירה של ניב מנור. והכי לא יאומן - האיפור הכה מרשים ויצירתי שעיצבה תום אנטופולסקי (שהיא גם הזמרת המחוננת שהוזכרה לעיל), ושבזכות איפורי השחקנים - הדמויות מצליחות להיות חלק בלתי נפרד מאופי העלילה הכה בלתי רגילה.
רוצים להינות עד הגג, לשמוח ולעלוז, כשמסביבנו ייהום הסער? - רוצו לראות את המחזמר "מופע האימים של רוקי" שיעלה רצוף בסטודיו עד ה 12 לאוקטובר. למבוגרים בעלי הנוסטליה, ולצעירים שעבורם זה חידוש מסעיר.