לפי הערכות של מכוני מחקר שונים, הסנקציות הכלכליות המוטלות על אירן עושות את שלהן ואירן נמצאת כעת במצב פיננסי קשה בהרבה ממה שמציגים במדינה, ותוך זמן קצר היא עלולה לאבד את יתרות המטבע הזר שלה.
כדי לבצע מדיניות חוץ, יש למדינות ולשחקנים השונים במערכת העולמית מגוון אמצעים לקידום מטרותיהם. האמצעים מתחלקים לאלימים וללא-אלימים, לישירים ולעקיפים. אמצעים אלימים הם כוח צבאי הכולל שימוש באלימות או ללא אלימות בפועל, כמו הזזת כוחות וגיוס מילואים. אמצעים ישירים מופעלים על-ידי הנהגת המדינה נגד הנהגת מדינה אחרת. אמצעים עקיפים מופעלים על-ידי הנהגת מדינה נגד אזרחי מדינה אחרת, כדי שהם ישפיעו על ההנהגה לשנות מדיניות.
השימוש בכלכלה הוא אמצעי לא-אלים שיכול להיות ישיר או עקיף. הדבר יכול להתבצע באמצעות תגמול כלכלי של הנחות או מתן הלוואות כדי ליצור תלות מוגברת והשפעה של מדינה במדינה אחרת, או באמצעות ענישה שמתאפיינת בהטלת סנקציות כלכליות. אחד הדברים שיש לזכור כאשר מטילים סנקציות כלכליות, הוא שהדבר לוקח זמן.
לפי דיווחים אלו של מכוני המחקר, ניתן לראות את ההשפעה החזקה והאפקטיבית של הסנקציות הכלכליות על אירן. כפי שראש הממשלה נתניהו אמר בעצרת האו"ם, עכשיו הזמן להגביר את הסנקציות הכלכליות עד שאירן תיאלץ לוותר על תוכנית הגרעין שלה. כעת נראה, כי אירן למדה את הטריק של
קוריאה הצפונית, שגם עליה הוטלו עיצומים כלכליים כדי להכריח אותה לוותר על הנשק הגרעיני שבידיה. מדי פעם עולה קול משם ואומר שהם רוצים לדון על נושא הגרעין, העולם מקל בסנקציות ומספק סחורות, ובסוף לא יוצא כלום מהשיחות האלו.
גורם הזמן כעת הוא קריטי. אם ייפתחו שיחות עם אירן ויוקלו הסנקציות עליה, תוכל המדינה להתארגן, וברגע שתרגיש יותר טוב – תמוטט את השיחות. נגיד אפילו נגיד שהסנקציות באמת הגיעו לשיא כוחן, האירנים מתקפלים, וראיה לכך היא תחילת השיחות בינם לאמריקנים שיביאו לסיום תוכנית הגרעין. אבל אירן יכולה בקלות להחביא את הדברים שהיא לא רוצה שימצאו, או להעביר חלק מהחומרים למקומות אחרים, בדיוק כמו שסוריה עושה. כאשר
אחמדינג'אד היה בשלטון, כולם ידעו מה הן כוונותיו. עם רוחאני העמדות הרבה יותר מסוגננות ולא ישירות, וזה מה שיוצר את המסוכנות שבו. במשחק הענק הזה הגענו כעת לנקודת השח, ואם לא ניזהר - נגיע במהירות למט.