אנו לקראת סוף השנה האזרחית, ובימים אלו לצערנו, אנו שומעים וקוראים הן על פיטורים שכבר נעשו והן לגבי אלו שכבר מתוכננים להיעשות על-ידי החברות המעסיקות עד לתום השנה.
מהלך של פיטורין הינו מהלך כואב (לדעתי) הן למפטר ובוודאי למפוטר.
מבלי להיכנס לסוגי עובדים ולהוראות חוקי העבודה והפיטורין ראוי לציין, כי מפוטר זכאי לפיצויי פיטורין השווים לסכום המתקבל מהכפלת תקופת עבודתו (שנים, חודשים וימים) בשכרו החודשי האחרון (להלן: "מענק פרישה").
הוראות פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), בהקשר זה, מנסות להקל ולהמתיק הגלולה של המפוטר, כאשר בסעיף 9(7א) לפקודה נקבע פטור ממס על חלק מענק הפרישה השווה למשכורת של חודש לכל שנת עבודה עד לתקרת משכורת חודשית בסך - 12,120 ש"ח (נכון לשנת 2013) (להלן: "תקרת הפטור").
כתוצאה מכך, מצד אחד, עובדים ששכרם החודשי האחרון היה נמוך מתקרת הפטור, כל מענק הפרישה יהא פטור ממס אצלם. מצד שני, עובדים מפוטרים ששכרם החודשי האחרון בעת הפיטורין עולה על תקרת הפטור, אזי עשוי להיווצר מצב בו חלק ממענק הפרישה עד תקרת הפטור יהא פטור ממס והיתרה תהא חייבת במס בהתאם למדרגות המס בהן מצוי המפוטר בשנת המס בה קיבל העובד המפוטר את מענק הפרישה החייב במס.
חלון הזדמנויות
דווקא כעת, לקראת תום השנה האזרחית, נוצר חלון הזדמנויות בו מעבידים המעוניינים בכך יכולים להקל בנטל המס ולסייע לעובדים אותם הם נאלצים לפטר ואשר שכרם החודשי האחרון עולה על תקרת הפטור. כיצד?
בדרך כלל, רוב המעבידים ה"מסודרים" המעסיקים עובדים ששכרם עולה על "תקרת הפטור" מפרישים ומפקידים בקופות הפיצויים השונות, מדי חודש בחודשו, את חלקם במענק הפרישה, והפקדה זו אף מותרת להם בניכוי כהוצאה, באותה שנה בה הופקדה וזאת לפי הוראות סעיף 18(ב) לפקודה. כמובן, שבדרך-כלל עשויה להיות השלמה של מענק הפרישה וזאת כאשר ההפקדות לקופת הפיצויים לא כיסו באופן מלא את הסכום שהעובד זכאי לו כמענק פרישה. השלמה זו משולמת לעובד המפוטר באופן ישיר ולא דרך קופת הפיצויים.
מבחינת העובד השכיר, הוא מחויב במס על בסיס מזומן - משמע, עובד שכיר יחויב במס הכנסה רק בגין השכר ומענק הפרישה שקיבל במהלך השנה הקלנדרית.
לאור זאת, אותם מעסיקים הנאלצים לקראת סוף השנה לפטר עובדים ששכרם החודשי האחרון עולה על תקרת הפטור, ומעוניינים לסייע לעובדיהם המפוטרים, יוכלו לדחות את תשלום מענק הפרישה, או לפחות, את חלקו, אותו חלק העולה על תקרת הפטור, לשנת 2014.
המעביד לא נפגע
חשוב לציין, כי בצורה זו המעביד עצמו אינו נפגע - כאמור, רוב המעבידים ה"מסודרים" הפקידו כבר את הכספים בקופות הפיצויים השונות ולכן ההוצאה כבר הותרה להם, בשנה בה הופקדו הכספים. אם הסכום שנצבר בקופת הפיצויים אינו מכסה את סך כל מענק הפרישה שהעובד זכאי לו (ומצב שכזה מתרחש לא אחת), אזי את סכום ההשלמה הם יכולים לשלם בשנת 2013 וזה יהווה בדוחותיהם לשנת 2013 כהוצאה מותרת, ואת היתרה ושחרור הכספים מקופות הפיצויים הם יכולים לשחרר בתחילת שנת 2014.
מהצד השני, העובד המפוטר - מקבל את מענק הפרישה, למשל - בתחילת שנת 2014, וכך, אם חלילה לא ימצא עבודה במהלך 2014 כספי מענק הפרישה שיתקבלו ב-2014 ייפרסו לאורך כל השנה וכך יוכל להפחית את נטל המס. ועל זה נאמר: "זה נהנה וזה אינו נפגע".
כמובן, שכל האמור לעיל, נכון גם לגבי עובד מתפטר הזכאי לפיצויי פיטורין.
דוגמה:
עובד פוטר בחודש 11/2013 לאחר 10 שנות עבודה.
שכרו החודשי האחרון עמד על סך של 20,000 ש"ח.
תקרת הפטור לפי 9(7א) - 12,120 ש"ח.
סה"כ מענק הפרישה - 200,000 ש"ח (10 כפול 20,000).
אם יקבל את כל מענק הפרישה בשנת 2013:
החלק הפטור - 121,200 = 10 כפול 12,120
החלק החייב במס - 78,800 = 10 כפול (12,120 - 20,000)
משמע, אם שיעור המס בו מצוי העובד הינו ב-30%,
אזי על הסכום של 78,800 ש"ח ישולם מס בשנת 2013:
סכום המס - 23,640 = 30% כפול 78,800
אם מענק הפרישה ישולם ב-2014 (או רק החלק העולה על תקרת הפטור):
אזי ה-78,800 ימוסו בשנת 2014 ואם העובד (חלילה, או מתוך בחירה מושכלת) לא ימצא עבודה או יעבוד חלק מהשנה, הוא עשוי לחסוך בתשלום המס.
ראוי לציין, כי ניתן לחסוך מס בגין חלק המענק החייב גם באמצעות פריסתו למספר שנים לפי סעיף 8(ג)(3) לפקודה. פריסה כאמור יכולה להיעשות לשנים אחורה או לשנים קדימה, אך הדבר מצריך פנייה לפקיד השומה.