לאחרונה פרסמה רשות המיסים הצעות לתיקוני חקיקה (טיוטא להערות הציבור), שגובשו על-ידי הצוות שהוקם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג לעניין מיסוי "חברות ארנק" (לרבות חברות החזקה וחברות הנמנעות מחלוקת דיבידנדים). להלן תמצית ההמלצות:
1. תתבצע "השקפה" (לרמת היחיד) של הכנסה שמקבלת חברת נושאי משרה/חברת שכירים (הכוונה לחברות שהקימו יחידים, יש להם פוטנציאל השתכרות גבוה כשכירים), שמקורה בשירותים האישיים שניתנים על-ידי בעל המניות שמתקיימים לגביו (בפן המהותי) מבחני יחסי עובד-מעביד, עם החברה מקבלת השירותים.
2. יחידים שהם בעלי מניות בחברת מעטים, שלפחות מחצית מהכנסתה בשנת המס היא הכנסה פסיבית (להלן: "חברת חיץ"), יתחייבו באופן שוטף במס על דיבידנד רעיוני, עד לשיעור של 50% מהכנסת חברת החיץ הניתנת לחלוקה, שמקורה בהכנסות פסיביות (המלצה זו אינה מתייחסת לחברה משפחתית ולחברת "נכס בית").
3. רווחים לאחר מס, העולים על 25% ממחזור החברה, (להלן: "רווחים עודפים"), אשר לא חולקו כדיבידנד ליחידים, יחויבו במס שנתי נוסף בשיעור של 1% (מסכום הרווחים העודפים המצטברים). המלצה זו לא תחול על חברות חיץ, ולא תחול על רווחים שמקורם בהכנסות חברה נושאי משרה/חברת שכירים (במקרה זה נשכחה כנראה ההחרגה המתבקשת, לגבי חברה משפחתית ולגבי חברת "נכס בית").
כבר בשלב מוקדם זה, ולמרות שמדובר בטיוטא בלבד, אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב להרהורים האפיקורסיים, המפורטים להלן:
- ספק אם הקשיים הרבים הצפויים (הן בשלבי החקיקה והן בשלבי היישום) מצדיקים את המהלכים המוצעים, שהרי השימוש העיקרי בחברות הארנק, שאכן היה גלום בו יתרון מס מהותי, כבר חלף ועבר מן העולם (כוונתנו לשינוי בהוראות סעיף 64א. לפקודה, שלאחריו אי-אפשר יהיה "להעמיד" את רווחי החברה לשימושו המעשי של בעל המניות, בדרך של הפיכתה לחברה משפחתית).
- עיוותי מס קשים יהיו צפויים, אם יתקבלו ההמלצות, כל אימת שחברת חיץ - וכל אימת שחברה שצברה בעבר רווחים עודפים - תיקלע להפסדים, אשר יכלו את רווחיה, או שינגסו בהם בשיעור משמעותי.
- ככל שמדובר בחברות אשר השכילו להשקיע בתבונה את הרווחים, שלא חולקו לבעלי המניות, צפויה תופעה מובהקת של כפל מס.
- המלחמה שהוכרזה (דה-פקטו) בחברות נושאי משרה/חברות שכירים, תהווה, ללא כל ספק, תמריץ שלילי רב-עוצמה לביצוע השקעות הון במשק הישראלי, וספק אם טמונה בכך ברכה.
- הסנקציות הכלכליות, שיוטלו (בעקיפין) על חברות הארנק, אם יאומצו ההמלצות, יביאו להפחתה במספר החברות הפעילות במשק. תוצאה זו אינה רצויה, בסופו של יום, לציבור בכלל ולרשות המיסים בפרט.
- שלא כבעבר, נסתמו כאמור האפשרויות שהיו פתוחות בפני בעלי השליטה, רובן ככולן, שבעזרתן השכילו הללו להפיק רווחים כלכליים פטורים ממס באמצעות שימושים מתוחכמים בכספי החברות שבשליטתם. אדרבה, במקרים לא מעטים מתחייבים בעלי השליטה הללו במס, ללא בסיס כלכלי של ממש, בשל הכנסה רעיונית שנזקפת להם לצורכי מס (שימוש ברכב, ריבית רעיונית, דיבידנד רעיוני וכיוצ"ב).
- במקרים מסוימים ביצעו כבר חברות הארנק (בין אם מדובר בחברת נושאי משרה/חברת שכירים ובין אם מדובר בחברת חיץ, או בכזו שיש לה רווחים עודפים) השקעות ריאליות, בעיקר בנכסים מניבים בארץ ובחו"ל. ההשקעות הללו מומנו, בין היתר, באמצעות הלוואות ארוכות טווח, ממוסדות כספיים. יישום ההמלצות (לא כל שכן באופן רטרואקטיבי) עלול להציב את החברות הללו בפני קשיי נזילות חמורים, אם לא גרוע מכך.
מלחמתה של רשות המיסים בתכנוני המס היא בדרך כלל מובנת (ולעיתים אף מוצדקת). במקרה זה, יישום ההמלצות, כפי שנכללו בטיוטא להערות הציבור, עלול לעלות לכולנו ביוקר, ולא נותר לנו אלא להביע תקווה כי הסוגיות הרבות יישקלו בכובד ראש, ויתקיים הפעם האמור "סוף מעשה במחשבה תחילה". |