בימים אלה עוסקים מיטב המהנדסים של טורקיה בתיקון התקלות שהתגלו למחרת טקס החנוכה של "פרויקט המאה" של הנשיא רג'יפ טאיפ
ארדואן. מדובר במנהרה תת-ימית, מנהרת המרמרה, שאורכה 1.4 ק"מ העוברת מתחת למייצר הבוספורוס בעומק של יותר מ-50 מ', מתחת לקרקעית הים והמחברת, לראשונה בהיסטוריה, את החלק האירופי עם זה האסייתי של איסטנבול ולמעשה את שתי היבשות - אירופה ואסיה.
ארדואן הנוהג כסולטן לכל דבר ועניין הגשים את חלומם של סולטני טורקיה מהמאה ה-19, ולמעשה את חזונו של הרצל המתאר כבר בספרו "אלטנוילנד", שפורסם בראשית המאה הקודמת, את מסילות הברזל הבין-יבשתיות שיובילו לארץ ישראל מכל חלקי העולם.
בטקס חנוכת-המנהרה התעלה הנשיא ארדואן על עצמו והצהיר כי המנהרה מעניקה כבוד לרפובליקה הטורקית בהנהגתו, שכן הוכח כי "אנו מסוגלים לבצע פרויקט בממדים כאלה".
ארדואן הורה לערוך את הטקס חרף אזהרותיהם של מהנדסי הפרויקט כי עדיין מוקדם מדי לחגוג, וכי עוד יש לפתוח מספר בעיות הנדסיות. החיפזון כנראה נועד לרכוש פופולריות על-ידי הפגנת עצמאות, וכן להפיץ ברבים נאומים מתוכננים היטב על הרפורמות לדמוקרטיזציה "פורצות דרך" ביחסים בין השלטון המרכזי למיעוטים בטורקיה. הנאומים כוונו למעשה לשפר את תדמיתו אצל מבקריו מבית ובדעת הקהל של מדינות השוק האירופי ובראשם גרמניה, המתנגדות לחידוש המגעים עם טורקיה בנושא הצטרפותה לקהילייה האירופית.
ביקורת חריפה מצד מדינות נאט"ו
ארדואן, העומד בראש מנהל התעשיות הביטחוניות, ולצידו שר ההגנה, הרמטכ"ל וראש מנהל-הרכש הביטחוני, הודיע כי החברה הסינית CPMIEC זכתה במכרז לרכישתה של מערכת טילים לטווח ארוך להגנה אווירית. החברה הסינית גברה על הצעות של תשלובת חברות אמריקניות יצרנית מערכות הפטריוט, של חברה רוסית יצרנית מערכות ה-300-S וה-400-S, ועל הצעה של שותפות איטלקית-צרפתית המתמחה אף היא בייצור של מערכות טילים להגנה אווירית.
לטענת הטורקים, שלוש סיבות מרכזיות הביאו אותם להחלטה לבחור בהצעה הסינית ובראש וראשונה - עלות הפרויקט. החברה הסינית הציעה לטורקיה את המערכת ב-3.44 מיליארד דולר, מחיר שהוא זול יותר בכמיליארד דולר משל שאר החברות. בנוסף לכך, סין תכלול במכירה העברת טכנולוגיות ואף ייצור חלק מהמערכת בטורקיה. כן נקבע בהצעה הסינית, כי זמן האספקה של המערכת יהיה קצר יחסית.
באשר לאסטרטגיה הצבאית והפוליטית, רכישת המערכת מסין צפויה לעורר בעיות ביחס להשתלבותה עם מערכות ההגנה של 26 חברות ברית-נאט"ו, אליו משתייכת טורקיה, ואף קיים חשש לפגיעה של "אש ידידותית" בגלל חוסר סינכרוניזציה עם מערכות זיהוי עמית-טורף של חברות הברית. כמו-כן, מומחים לבקרת נשק טוענים כי המערכת הסינית לא נבחנה בתנאי אמת והיא נחותה לעומת המערכת הרוסית 400-S.
יתר על כן, המערכות הסיניות שאמורות להשתלב עם המערכות של נאט"ו, יוכלו להוות בסיס מידע לריגול הסיני, וכבר בשלבי הפיתוח המשותף שיערכו על אדמת טורקיה תהיה לסינים נגישות למידע ולנתונים שחברות נאט"ו מעוניינות להסתיר מהם.
חלק מן המדינות החברות בנאט"ו העלו התנגדות חריפה להעסקה בטענתן כי חברת CPMIEC, יצרנית מערכות ההגנה נגד טילים הסינית, נתונה לסנקציות אמריקניות בשל הפרת החוק האוסר סחר עם אירן,
קוריאה הצפונית וסוריה.
הממשל הטורקי הנוכחי אינו מודאג מכך. שגריר אירן בטורקיה הדגיש השבוע בראיון לעיתון הטורקי "הוריאט" כי שיתוף הפעולה המודיעיני בין טורקיה ואירן הוא "מאוד מאוד טוב" וכי טורקיה ואירן הן "אחיות ושכנות עם קשרים הדוקים ביניהן".
רכישת המערכות מסין אכן תתרום מן הסתם להידוק הקשרים כפי שהציגם השגריר האירני.
במישור הפוליטי נראה כי ארדואן המאוכזב כיום יותר מתמיד מהתייחסותו הקרירה של הממשל האמריקני כפי שהתבטאה בקבלת הפנים הצוננת לראש הממשלה הטורקי בוושינגטון. הוא גם מאוכזב מיחסה של ארצות-הברית לדרישותיה של טורקיה לצאת לפעולה צבאית רבת היקף בסוריה, מתגובותיו של
ברק אובמה לפרק השלטון הקצר של "האחים המוסלמים" במצרים ומן הביקורת האמריקנית על ארדואן על אירועי פארק גיזה באיסטנבול.
התעשיה הביטחונית הטורקית, שכיום אינה מסוגלת לספק את צרכי ההגנה האווירית של מדינתה, הציבה לעצמה להשיג, עד 2023, יכולות ייצור של מערך טילים להגנה אווירית, ייצור טילים ארוכי טווח ומערך לשילוח לוויינים לחלל. אולם בפועל נכחו הטורקים לדעת, כי חרף ההפגנה של יכולת טכנולוגית, הקיימת במישורים רבים בתעשיה הצבאית הטורקית, טורקיה נכשלה בשילוב 14 מערכות רדאר מתוצרת סין במערך ההגנה האווירית של נאט"ו. כיום מוצבות בטורקיה שש סוללות של טילי נאט"ו, וככל שמדובר בברית האסטרטגית, איש בטורקיה, כולל ארדואן עצמו, אינו שולל את ההמשך של קיומה של ברית זו.
צניחה בתמיכה בטורקיה
טורקיה, החברה בברית נאט"ו מזה 60 שנה, פועלת בניגוד לתפיסה שהציג מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג רסמוסן שלפיה המדינות החברות מפעילות מערכות הגנה מתוחכמות וכוחות ואמצעים המסוגלים לתקשר ביניהם ללא תקלות. למרות זאת, תמשיך טורקיה להיות תלויה בדרכה של ברית נאט"ו בשנים הבאות. לכן, אין לראות בכינון העסקה העתידית של טורקיה עם סין ראיה לכינון יחסים אסטרטגיים בין שתי המדינות, מה גם שבין טורקיה לסין שוררות מחלוקות פוליטיות ואסטרטגיות יסודיות (כמו ביחס למדיניות כלפי
בשאר אסד) המונעות שותפות ממשית.
אם עסקת הרכש הטורקי תתממש, מקווה סין לנעוץ באמצעותה יתד בשוק הנשק המזרח תיכוני, ובמקביל - לשבש את יחסי טורקיה-ארה"ב. אלא שחתימת ההסכם מתעכבת בימים האלה. אחרי משא-ומתן שנמשך כמעט שנתיים, החליטה טורקיה להמשיך בתהליך ההתמסחרות ופנתה לחברה האמריקנית "לוקהיד מרטין" - שבמפעליה מייצרים את מערכות טילי ה"פטריוט" ולקונצרן האיטלקי-צרפתי - בבקשה להשתתף במכרז נוסף ואולי גם להוזיל את המחיר בשיטת הבזאר הידועה.
מבחינתה של ישראל יש חשיבות במעקב אחרי העסקה הנרקמת, שכן על-אף הקשיים שמערימה טורקיה על היחסים בין ברית נאט"ו וישראל שלהם מתנגד ארדואן, לישראל יש אינטרס שטורקיה תמשיך להיות בת ברית נאמנה בנאט"ו. עם זאת, העדפתה של ממשלת ארדואן שותפים בעייתיים כדוגמת סין על פני שיתוף הפעולה רב-השנים עם ישראל ורכישת מערכת נחותה במחיר מוזל היא עדות לבעייתיות היחסים בין טורקיה לישראל.
טורקיה מנסה זה שנים רבות להצטרף לאיחוד האירופי, וארדואן מציג את טורקיה כמעצמה כלכלית ופוליטית גדלה והולכת וכגשר לשווקים באסיה ובמזרח התיכון.
כמה מדינות חזקות באיחוד האירופי החברות בברית נאט"ו מהססות לפתוח את דלתותיהן בפני מדינה גדולה ומוסלמית מחשש לאינטגרציה בעייתית. על-פי נתוני קרן-מרשל הגרמנית, התמיכה בהצטרפות טורקיה לקהילייה האירופית צנחה מ-73 אחוז בשנת 2004 ל-44 השנה. פרסום הנתונים פגעו בטורקיה עד כדי כך שאגמן באגיס, הממונה מטעם ממשלת טורקיה על המו"מ עם האיחוד, אמר לפני כחודשיים כי מדינתו כנראה לא תצטרף לאיחוד לעולם בשל גישתן של החברות בה. יחס זה נובע מחששן כי אם תתקבל טורקיה לאיחוד, הרי שכמדינה המאוכלסת ביותר באיחוד, היא תזכה בשל כך למספר המושבים המרבי בפרלמנט האירופי.
כיום ארדואן ניצב בפני יחס שלילי מצד חלק חשוב ממדינות ערב, ממדינות אירופה ומארה"ב ממניעים פוליטיים וכלכליים.
אם תיסוג טורקיה ברגע האחרון מסגירת עסקת-הטילים עם סין, והקונצרן "לוקהיד מרטין" האמריקני יזכה בעסקה, ייתכן כי מרכיבים מסוימים של מערכות ההגנה יהיו מתוצרת כחול לבן. שכן בשבוע האחרון הודיע פטריק דוויר מנכ"ל הפעילות הבינלאומית של לוקהיד מרטין על פתיחת חברת-בת בישראל שתעסיק מאות עובדים בייצור מערכות נשק מתוחכמות ותפעל במתכונת של מפעלי חברת-האם באנגליה המעסיקים כיום 5000 עובדים.