[
כל הכתוב ברשימה זו, בדוי - מתחילתו ועד סופו - אין לו כל קשר וזיקה שהם למציאות עובדתית שהיא, וכל הקושר הכתוב ברשימה זו לאירועים שנטען, שאמנם אירעו בפועל, עושה זאת מדמיונו שלו, בלבד.]
האמת שהתרגשתי, נורא נורא, כשהציעו לי לפרסם - כאן באינטרנט - חוויות אישיות, סודיות וחסויות שלי מהקשר האינטימי שהיה לי עם המשורר המפורסם הזה, שמשורר שירים יפים ביום ומשורר אחלה, אחלה של שירים בלילה. תודו על האמת שזו חוויה של פעם אחת - פעם אחת בלבד! - בחיים. בהתחלה לא שמתי עליו, בכלל. הוא לא נגע לי.
הייתי כל הזמן בקטע של ג'סטין ביבר וכל החבר'ה האלה, שהם - פחות או יותר - בגיל שלי. מה יש לי לעשות עם משורר - שאפילו שהוא נעים זמירות ישראל ומי יפלל - שגילו הרבה יותר מכפליים מהגיל שלי. ואל תשכחו שבראש השנה עשו לי חגיגת יום הולדת של גיל חמש-עשרה. אבל לאט-לאט נדלקתי עליו ועל החברים שלו. יש לו גוף חטוב לאללה והשרירים שלו! ראיתם את השרירים שלו מקרוב? אז זהו זה. אני ראיתי את השרירים שלו מקרוב.
וחוץ מזה הוא בנאדם חכם לאללה. יש לו כל מיני מחשבות עמוקות כאלה, שצריך לחשוב כמה פעמים עליהן, מחדש, כדי להבין אותן לעומק. הכי מרגיז אותי שמלכלכים עליו ואומרים שהוא ידע שאני קטנה. אז תבינו את זה - פעם אחת ולתמיד. הוא בכלל לא ידע שאני כזאת.
הוא ראה את הצמה שלי נשרכת אחרי, לאורך כל הדרך, והחליט שזהו זה. הוא אפילו לא שאל לשמי. הוא ראה ילדה קטנה עם שתי צמות, בשמלה אדומה ועם גוף מפותח וחשב - קטנה, קטנה, אבל מפותחת לאללה. היא בטח, בטח בת עשרים לפחות, למרות שהיא נמוכה. הוא לא שאל ואני לא אמרתי לו. ועכשיו, במקום שזה יהיה סיפור אהבה של החיים שלי, אתם עם הלכלוכים שלכם עשיתם מזה סיפור של קיץ. לא יותר. ועוד אומרים לי להיזהר. להיזהר ממה?
אני מפחדת אפילו להתקשר אליו וגם הוא מפחד להתקשר אלי ואני מה מ'זה מתגעגעגעגעגעגעת אליו. הרוסה עליו. קרועה עליו, רצח. אני עכשיו יכולה רק להסתכל על התמונה שלו ולנשקנשקנשק אותה בלי, בלי בלי שום - שום, שום הפסקה. העורכדין שלי שהוא העמיד לי אמר לי לשתוק, אבל אני לא רוצה לשתוק.
אני רוצה לספרפרפר-פר-פר לכל העולם איזה מאהב אדיר הוא וזה לא כמו שאתם חושבים לכם. הוא היה אתי לפעמים יום שללללללם במיטה. מה השטויות האלה שאין לי הבנה ואין לי רצון משלי והסכמה שלי היא לא הסכמה בשביל העניינים האלה של אהבה. תגידו לי, בשביל להתחייב בפלאפון ובעוד כל מיני דברים שהתחייבתי עליהם, דרך האינטרנט, ההסכמה שלי היא הסכמה; ובעניינים של אהבה, שאני אלופפפפפה בהם, ההסכמה שלי היא לא הסכמה. הצחקתם אותי לאללה.
בגללו, או יותר נכון לכתוב - בזכותו - גיליתי שיש לי כשרון כתיבה. כל הבנות מהשכבה מקנאות בי. האמת לא התחלתי באופן מסודר את הלימודים מאז החופש הגדול. נכון. באתי ביום הראשון ללימודים. הכרתי את כולם ויש לי מקום בכיתה, אבל מאז הוא הטיס אותי לאילת ואני על הקו אילת-מישור החוף, מישור החוף-אילת. אבל מי צריך את הלימודים האלה. הוא סידר לי עבודה של תחקירנית בתוכנית הטלוויזיה שלו ואני מרוויחה עכשיו ימבה של כסף שאפילו אם תהיינה לי עשר בגרויות לא אעשה כזו כמות של כסף, אף פעם, בחיים שלי.
והחוצפנים האלה עוד מעזים להגיד לי שההסכמה שלי אינה הסכמה וילדה בת חמש-עשרה ההסכמה שלה אינה הסכמה. אז קודם כל אני לא נערה. אני נערה במלוא ההתפתחות המינית והרגשית שלה ואני יודעת, טוב טוב, מה אני רוצה ומה אני לא רוצה. מאימתי החוק קורא את המחשבות הפרטיות שלי ויודע מה הם הרצונות הכמוסים שלי? מה פתאום כל אחד תופש עלי דאווין וקובע מה אני רוצה ומה אני לא רוצה?
הנה החלטתי שלמרות הייעוץ שנתן לי העורכדין שלו, שלא להתראיין, קבעתי ראיון בלעדי למחר בטלוויזיה עם עיוות קול וטשטוש פנים. האמת חבל, כי עם האיפור החדש אני נראית משהו-משהו, אבל החלטתי שלא אחשוף את הפנים שלי עד שהסופר שכותב לי את סיפור החיים שלי עם המשורר יסיים לשמוע את'דברים וממני, ויכתוב - בשם שלי - את הספר שלו; סליחה, טעיתי, את הספר שלי.
אין לי הסכמות ורצון משלי עאלק. הא? הבאתי את אימ'שלי ואבא'שלי הגרושים, ביחד עם האמרגן שלי, לחתימת החוזה עם הטלוויזיה, כדי שהחוזה יהיה חוקי, כי אני לפי החוק קטינה. קטינה-קטינה, אבל בחשבון הבנק שלי שוכב עכשיו על שמי (בלי שום גישה לחשבון להורים הגרושים שלי) סכום בן חמש ספרות בדולרים ונתחיל בספירה מהספרה הראשונה שבו, הספרה חמש (ולמעלה קצת יותר) קדימה ולא אחורה ואחריה עוד ארבע אפסים. הם אפסים ולא אני, שעאלק אין לי הסכמה.
אני הנה עכשיו עשיתי איתכם שיתוף באינטרנט ואחרי שיוסר צו איסור הפרסום אני אפרסם גם תמונות שלי, בבגדי-ים ובתנועות נועזות. זה הרצון שלי ויש לי הסכמה מוחלטת עם עצמי. זה - וזה בלבד - הולך להיות הכיוון הבא שלי בחיים. אני לא חושבת שאני אחזור עוד ללימודים, עכשיו שהפכתי לסלב וכל החלונות פתוחים בפני. האמת יש לי גם קטע עם בנות, אבל עדיין לא יצאתי לגמרי מהשידה אך אני אחשוף את זה בשלב מאוחר יותר בקריירה שלי.
הפרויקט הבא שלי הוא הספר שכתב מפי שלי -
מפי שלי ממש - סופר הצללים שלי. את הספר הזה אפרסם, בדיוק כשיתחיל שלב המעצרים. השם שלו יהיה:
"חיי הסוערים עם המשורר ששמו אסור בפרסום ועכשיו הוא מפורסם". תרוצו לקנות אותו, יש בו המון המון גילויים ואני אחתום לכם עליו -
אישית - מבטיחה לכם בשבועת צופים.