צוחקים כל הדרך לבנק

התקשורת חגגה על החזרת ארבעת מיליארד שקלים של הרווחים הכלואים של חברת טבע וחברות הטייקונים במשק. אולם, עם כל הכבוד, מדובר רק בעשירית מסך ההנחות שניתנו להם, העומדות על-סך של 40 מיליארד שקלים, ועל כ-20% בלבד מסך התספורות, שהן בסדר גודל של 20 מיליארד שקלים. אז אולי ההחזר האמור מצטייר יפה מבחינה תדמיתית בדעת הקהל לגבי החברות, אך מדובר בעלה תאנה בלבד, שנועד לחפות על גזירות האוצר ולהציגו כאילו הוא שולח ידו גם לכיסם של העשירונים העליונים, ולא רק של העניים ומעמד הביניים. האם הציבור שם לב שבהטבות שניתנו לטייקונים אפשר היה לכסות את הגירעון הענק במשק, העומד על למעלה מ-40 מיליארד שקלים, ולהישאר עם עודף ניכר בכיס? תקנו אותי אם אני טועה.

דומה שהזרוע הארוכה של גביית הארנונה (ובכללם קשי היום) משיגה את כל האזרחים הקטנים בקלוּת הבלתי נסבלת של עיקול חשבון הבנק שלהם על כל חריגה ואי תשלום. אך מה לגבי חובות המיליונים לעירייה שצברו החברות הגדולות במשק, דוגמת חברת החשמל ומשרדי הממשלה, החוגגים זה שנים על חובות העתק, בשעה ששם נמצא הכסף הגדול באמת, מבלי שהזרוע המוניציפלית ומשטרת הארנונה השיגה אותם עד-כה? מה פשר איפה ואיפה זו? לתשומת לב ראשי העירייה ומבקריה ומשרד הפנים.

לאחרונה הופיעו נתוני הלמ"ס, לפיהם החרדים יהוו רוב במדינה בעשורים הבאים והשלטון אפוא יהיה בידיהם. ידיעה זו גררה בעקבותיה שתי תגובות ציבוריות: תגובה היסטרית של פאניקה, ולעומתה תגובה מרגיעה מצד עיתונאים וגורמים חרדיים וחילוניים כאחד, תוך הפרכת נתונים אלה. נדמה לי שלא צריך להיות מומחה בסטטיסטיקה כדי להבין, שלאור הריבוי הטבעי הגבוה של הציבור החרדי, בניגוד לקריאות המרגיעות, תחזית זו צפויה להתממש, ודאי ביחס לציבור החילוני שממוצע הילודה הסטטיסטי בו עומד על ילד וחצי (פלוס כלב). במיוחד בערים שבהן החרדים הם כבר כעת מיעוט ניכר, דוגמת ירושלים. לכן לא ברורים לי ניסיונות ההפרכה של ממצאי הלמ"ס מצד גורמים שונים הנוגעים בדבר. אולם הנקודה המשמעותית היא שלא מדובר בתחזית מאיימת, וכי הגיעה השעה להיפטר מסטיגמות ודעות קדומות לגבי החרדים. וראשי עירייה חרדים בערים מעורבות כמשל. זוכרים את אורי לופוליאנסקי ראש עיריית ירושלים, שלא הצמיח קרניים לעיר ואף בזמנו התקיים דו-קיום למופת בין שני המגזרים: החרדי והחילוני? גם רחמים מלול, ראש עיריית רחובות החרדי מנהיג את העיר ביד רמה, מבלי להפלות בין האוכלוסיות השונות על-רקע דתי. והוא הדין לראש עיריית בית שמש. די לדוספוביה!

מי אמר שהעולם שייך לילדים הצעירים? לפחות לפי המחקר שפורסם לאחרונה, הוא שייך לא פחות לסנדוויצ'ים, וגם לראשונים נזקפת זכות וחובת הבכורה. ובקיצור, בניגוד למיתוס כולם מוצאים את מקומם בו. אז חן חן למוסף של המדינה על הכתבה המעניינת בנושא, על התיאוריה והמציאוּת - שלל הדמויות הסלבריטאיות 'במעבדה' המעטרות את הכתבה, ומוכיחות (או מפריכות) את ממצאי המחקרים הפסיכולוגיים בתחום מרתק זה. הן מוכיחות שעולם הזוהר וההצלחה אינו מבחין בין בני זקונים, לבכורים ול'כריכים' שביניהם, והוא שייך לכל אחד מהם. ראוי לציין, שבמקרא הבכורה מציינת סטטוס, ומשקפת מעמד חברתי בעקבות רמה רוחנית גבוהה. יותר משהבכורה גנטית, היא פונקציונלית. לא המיקום, אלא האיכות היא שקובעת את מעמד הבכורה. ומכאן העברת מעשיו ליעקב אחיו, ולהבדיל מראובן ליהודה במלכוּת. לשבט לוי, שלא השתתף בחטא העגל, ניתנה הבכורה בעבודת המקדש.