יחימוביץ' צפצפה על כולם, והובסה

שלי יחימוביץ' הובסה, ותבוסתה הפתיעה את כולנו. ולמרות שבדרך כלל רק מי שידע לחזות מראש את התוצאות מוסמך להסביר אותן בדיעבד, התוצאות הפעם הן קלות מאוד להסבר. בבחירות הנוכחיות קיבלה יחימוביץ' כ-12,000 קולות, והרצוג כ-17,000. אין טעם להשוות תוצאה זו לתוצאה בבחירות הקודמות לראשות מפלגת העבודה בין יחימוביץ' לפרץ, שבהן קיבלה יחימוביץ' כ-22,000 קולות, כי לא מול פרץ היא התמודדה הפעם. ההשוואה המתבקשת היא לתוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות הקודמות, בו קיבלה יחימוביץ' כ-14,000 קולות, והרצוג קיבל כ-10,000 קולות. מהשוואה זו מסתבר כי לפחות 2,000 מתומכיה המובהקים של יחימוביץ' נטשוה, ושרוב רובם של אלה שהצביעו עבור מצנע ופרץ בבחירות הקודמות, וטרחו גם הפעם להגיע לקלפי, הצביעו עבור הרצוג. המתרחש בחוגי הפעילים של מפלגת העבודה לא עומד בראש מעיינינו, וגם לא בראש מעייניהם של הכתבים לענייני מפלגות. ובכל זאת במהלך השנתיים שבהן הנהיגה יחימוביץ' את מפלגת העבודה הצליחו להגיע אלינו מדי פעם הדים לכך שהיא איננה מסוגלת לעבודת צוות, ושהיא משליטה על מפלגת העבודה שלטון יחיד. מתוצאות הבחירות מסתבר שהדים אלה שיקפו רק במעט את עוצמת הכעס וההתנגדות שעוררה יחימוביץ' בקרב פעילי המפלגה שלא היו מקורבים לצלחתה. אנחנו, שהכרנו את יחימוביץ' רק מתוכנית הרדיו שהגישה בכישרון רב, ושבה הפגינה לא פעם את יושרה ואת דאגתה לשכבות החלשות, לא יכולנו לדעת דבר על אופייה ודרכי התנהלותה. במבט לאחור ניתן לקבוע שטעותה הגדולה של יחימוביץ' הייתה החלטתה שלא להיכנס לממשלת נתניהו. החלטה זו לא רק שהבריחה כנראה מצביעים ממפלגת העבודה, אלא גם גרמה לתבוסתה הנוכחית. קשה להאמין שאנשי מפלגת העבודה היו מדיחים את שרת האוצר שלי יחימוביץ' מהנהגת המפלגה. אבל מסתבר שיחימוביץ', המצויה בקצה השמאלי של הסוציאל-דמוקרטיה, לא יכלה לשתף פעולה עם נתניהו הקפיטליסט, והעדיפה להיות אופוזיציונרית הנאמנה לדרכה. במבט לאחור ניתן גם לקבוע שיחימוביץ' הצליחה לעשות במפלגת העבודה את מה שמנסה פייגלין לעשות בליכוד: גיבוש מחנה תומכים מובהק שבסופו של דבר יכריע את הכף. כשם שפייגלין רוצה להזיז את הליכוד ימינה, הצליחה יחימוביץ' להזיז את העבודה שמאלה, כשאנשי העשירונים העליונים, שהיו בעבר תומכיה המובהקים של מפלגת העבודה, מצאו מולם שונאת עשירים רושפת זעם, הרוצה להטיל מס ירושה, וברחו לכיוונו של לפיד. ולעומת זאת, צעירי המחאה החברתית שיחימוביץ' הצליחה לגייס לשורות המפלגה סחפו עימם לכנסת מהפכניות דוגמת מרב מיכאלי וסתיו שפיר, שבימים כתיקונם מרצ הייתה ימנית לעומתן. הרצוג, המיליונר בן המיליונרים מהרצליה פיתוח, שהצליח גם לגייס תרומות של מיליונרים מחו"ל בדרכים שהשתיקה יפה להן, יחזיר אפוא את מפלגת העבודה למקומה הטבעי: מפלגת האשכנזים מהעשירונים העליונים. כיום נראה שהרצוג ולפיד יתחרו ביניהם בדיוק על אותה קבוצת מצביעים, אבל עד הבחירות הבאות נותר עוד זמן רב, וכשם שהופתענו מתוצאות הבחירות בין יחימוביץ' להרצוג, נופתע ודאי בעתיד עוד פעמים רבות.