זה קורה פעם ב... ולאחרונה לפני למעלה מ-50 שנה. אז, ישראל התנתקה מהצרפתים ויצרה יחסים הדוקים עם ארה"ב. ואולם מתברר שלא לעולם חוסן. שלוש שנים נוספות עם אובמה יכולות להגמר באסון אמיתי.
האיש כשל כמעט בכל מעשיו. בתחום הכלכלי הוא גורר את אמריקה עצמה כבר כמעט שש שנים ממשבר למשבר, והתאוששות אמיתית - א-י-ן.
במדיניות החוץ, כל הימוריו עד עתה כשלו. הן מול
קוריאה הצפונית והן מול אירן וכן עם אבו מאזן והפלשתינים. נותרה רק ישראל כאפשרות אחרונה מבחינתו להפעיל מכבש של לחצים. על כל היתר, זה מזמן לא עובד.
מאות קילומטרים מהסיכון
הפתרונות, כביכול, שאובמה מציע יביאו בסופו של יום לכדי סכנה קיומית לעצם קיומינו כמדינה. אין מדובר במשברון שניתן לפתור בשעה. לאור המצב המתהווה, דעתי הנה שיש צורך "לבזר סיכונים".
התלות הבלעדית בארה"ב מביאה למצב של "טייק איט אור ליב איט" ולזאת אסור מבחינתנו להיות מוכנים. אובמה בסופו של יום חוזר לביתו במרחק 9,000 ק"מ מהסיכונים. אנחנו כאן, מאות קילומטרים מן הסיכון הקיומי. לבזר סיכונים, משמעו לקשור קשרי הצטידות עם מדינת נוספות, אולי אפילו עם רוסיה.
יש להפסיק לשמר את כל הרכש הביטחוני שלנו למדינה אחת. הרוסים יספקו לנו טילים ארוכי טווח לדוגמה, ציוד מודיעיני וכל מה שבו הם טובים. הגרמנים צוללות, ויש עוד תחומי עינין נוספים.
באמצעות הינתקות מתלות בלעדית, גם בארה"ב של אובמה יצטרכו לשנות שיקולים וחישובים. זו דעתי לאור המצב המתהווה לכדי סיכון קיומי.