חמישה צעדים אחורה: הצעת הקנאביס החדשה

במאמר זה ננסה לבדוק האם הצעת משרד הבריאות הינה הצעה חיובית לחולים או לא, האם הצעה זו מקדמת את תחום הקנאביס הרפואי או שלא, והאם היא באמת באה כחלופה ראויה להצעתו של חבר הכנסת משה פייגלין. הצעת החוק מביאה שינוי משמעותי בתחום, שינוי מהקצה אל הקצה, שינוי זה מתמקד בשלושה חלקים עקריים: 1) הפקדת כלל התחום ביידי חברת "שראל": על-פי הצעת החוק החדשה כל תחום הקנאביס הרפואי יעבור לידי חברה אחת, חברת "שראל", חברה פרטית אשר מתעסקת במסחר של ציוד רפואי ותרופות. על-פי ההצעה, החברה תהיה אחראית על ייבוא, ייצור ושיווק המוצר- כאשר בשלב הראשון, היא תעבוד כזרוע בין היצרן לצרכן(תאסוף את החומר מהיצרן ותעביר אותו לצרכן)ולמעשה תנתק כל קשר בין הצרכן ליצרן בנושא הקנאביס הרפואי.

3 שאלות חשובות נשאלות כאן:

למה חברת "שראל" נבחרה על-ידי משרד הבריאות להיות החברה האחראית על התחום? למה לא היה כל מכרז בנושא? למה בעידן של פירוק מונופולים (או ניסיון לעשות כך) בונים למעשה מונופול חדש, בתחום הקנאביס? למה צריך עוד חוליה שתקשר בין המגדל לבין הצרכן ובסופו של דבר תחליף גם את המגדל? הרי החוליה הזאת רק תייקר את כל התהליך ומי שישלם עליו בסופו של דבר יהיה הצרכן או לחלופין משלם המיסים? 2) אפשרות עתידית של מתן תכשיר שמן בלבד: בהצעת החוק החדש ישנו עיגון לאפשרות עתידית של ייבוא שמן ומתן שלו למטופלים. גם כאן לאור סעיף זה ולאור החשש שהוא יגביל את מתן הצמח(וזאת גם על-פי ניסיון של החודשיים האחרונים) נשאלות שאלות קשות: מדוע משרד הבריאות מעוניין לתת למטופלים אך ורק שמן וזאת גם כאשר ידוע שבחלק מהמקרים השמן פחות יעיל מהצמח (בין השאר בטיפול בכאב)? האם בסופו של יום הרעיון האמיתי הוא לייבא למדינה תרופה יקרה(שמן על בסיס קנאביס) ולייצא החוצה את גידולי צמחי הקנאביס? האם יש פה הלכה למעשה ניסיון לעשות כסף על גב החולים והמגדלים? 3) כמות הרופאים המטפלים למעשה, סעיף זה בא לתת קונטרה להצעה של חבר הכנסת פייגלין, בסעיף זה מציע משרד הבריאות להעלות את תקן הרופאים אשר יוכלו להמליץ על קנאביס לכ-30 רופאים. כפי שניתן להבין סעיף זה לא באמת מציע חלופה רצינית להצעותו של פייגלין. אין זה הגיוני שרק 30 רופאים יוכלו לתת אישור לקנאביס, הסחבת בתחום רק תמשך מפעת חוסר בכוח אדם, חולים אשר יצטרכו את האישור כנראה ימשיכו לחכות הרבה מאוד זמן עד שבכלל תהיה להם האפשרות להפגש עם הרופא שיכול לעזור להם. בסופו של דבר, עבור רבים מהחולים עניין הקנאביס הוא עניין של חיים או מוות, פשוטו כמשמעו ועל המדינה מוטלת החובה לנסות ולעזור להם ככל האפשר, לעזור להם שיוכלו להמשיך לאכול, לדבר וללכת או במילים אחרות שיוכלו להמשיך ולחיות, ואם אפשר אז כמה שיותר טוב. בהצעה זו לא רק שהמדינה לא מקלה עלייהם יותר ולא עוזרת להם כמה שיותר- היא אף מקשה, מקשה עליהם מבחינת אפשרות לקבל את הטיפול, מבחינת המחיר של הטיפול ולא פחות חשוב ואולי אפילו הכי חשוב מבחינת איכותו של הטיפול. למעשה, בהצעה זו- המדינה ומשרד הבריאות חוטאים לתפקידם ובמקום להקל ולעזור רק מקשים יותר ויותר. לסיכום, ניתן לראות כי לא רק שהצעה זו אינה מקדמת את תחום הקנאביס הרופאי בארץ, במובנים רבים היא גם לוקחת אותו מספר צעדים אחורה.