לא קיצצו בתקציב הישיבות, אבל יש דברים שכן קיצצו בהם: בשנת 2013 קוצץ תקציב קרן השיווק של משרד התיירות, וכתוצאה מכך סוכני נסיעות שהשקיעו בשיווק בחו"ל להבאת תיירות נכנסת, זו שממנה מתפרנסת שרשרת שלמה של מפרנסים בישראל, לא קיבלו את ההשתתפות הממשלתית הרגילה. מקובל כל השנים שאחרי שהסוכנים משקיעים כסף מכיסם להבאת תיירים לישראל, קרן השיווק הממשלתית משתתפת עימם בכ-30% מההשקעה. החודש גילו הסוכנים שהשקיעו כספם כי הם יקבלו השתתפות של 17.5% בלבד, כמחצית מהנהוג. וכמה לא מפתיע שזה נמסר להם רק בדיעבד, ורק אחרי שהם כבר השקיעו את כל הכסף.
לא צריך תואר במתמטיקה: ההחזר הממשלתי על ההוצאה לשיווק (שמחויבת במע"מ) הוא בעצם פחות מהמע"מ שהממשלה גובה ממנה. אין ספק שבכך שוב נשלח המסר הממשלתי הקבוע לענף התיירות: במקום להתאמץ להביא תיירות נכנסת לישראל תוך נטילת סיכונים כספיים (3 טילים מעזה או אוטובוס אחד שמתפוצץ בירושלים, וחצי מקבוצות התיירים שנרשמו מבטלות בואן), משתלם יותר לעסוק בתיירות ישראלית שיוצאת לחו"ל. וככה ממשלת ישראל תמשיך לפטפט לכם על חזון 10 מיליון תיירים לשנה שיבואו לכאן, שעה שמזה 20 שנה יש לנו פחות מ-3 מליון, כששליש מהם הם יהודים וערבים בביקורי משפחות, ו- 10% נוספים עוברים כאן רק ל-24 שעות חפוזות.
ולא ברור אם השבח על הכשלון הזה מגיע רק למשרד האוצר, או גם לחוסר האיכפתיות וחוסר המעש של שר התיירות
עוזי לנדאו, שכנראה אפילו לא מתעניין בתחומי משרדו או במה שמתרחש בו וסביבו.