בכל שד קיימות כ-20 צינוריות חלב המתנקזות לאזור הפטמה. בפטמה קיימים בנוסף סיבי שריר ייחודיים הקרויים שריר חלק, המתכווצים בזמן גירוי מכני כלשהו או קור וגורמים להזדקרות של הפטמה.
פטמה שקועה הינו מצב הקיים בדרגות חומרה שונות בכ-10% מהנשים. מדובר בפטמה המשוכה פנימה ואינה מזדקרת. הפטמה השקועה עלולה לפגוע בדימוי הגוף של האישה והינה מקור למבוכה אישית. פטמה שקועה מהווה תלונה שכיחה במרפאות לכירורגיה פלסטית, אם כי תלונות אחרות הקשורות לשדיים כדוגמת חזה קטן, נפול או גדול שכיחות הרבה יותר.
מעבר לכך, היא עלולה לגרום להפרעה בהנקה, אם כי מרבית הנשים הסובלות מבעיה זו תוכלנה להניק. במרבית המקרים (כ-85%) מדובר בבעיה דו-צדדית.
המקור לבעיה משולב ונובע מחולשה של סיבי השריר החלק, המונעים את הזדקרות הפטמה וכן מקיצור צינוריות החלב ורקמת החיבור העוטפת אותן, אשר "מושכים" את הפטמה פנימה. הבעיה נגרמת כתוצאה ממספר מצבים. לעיתים מדובר בפגם מולד, אשר מתבטא בגיל ההתבגרות, בו רקמת השד מתפתחת ומגיעה לבשלות. ייתכנו סיבות נוספות לבעיה כדוגמת טראומה (כוויה), זיהומים, צלקת שהתכווצה לאחר ניתוח קודם בשד, ירידה חדה במשקל ואף מצב לאחר הנקה.
קיימות דרגות חומרה שונות לפטמה שקועה. במצב הקל ביותר, הפטמה שקועה לפרקי זמן קצרים ובמרבית הזמן נראית נורמלית. הפטמה תזדקר לאחר לחיצה לפרק זמן מסוים. במצב מתקדם יותר, הפטמה שקועה במרבית הזמן ובולטת לפרקי זמן קצרים כתגובה לקור וגירוי מכאני. במקרה זה, לחיצה תגרום להזדקרות של הפטמה, אך לשקיעה מיידית. במצב החמור ביותר, הפטמה שקועה כל הזמן ולא ניתן להוציאה החוצה באמצעות לחץ מקומי.
התיקון הניתוחי רלוונטי בעיקר במקרים החמורים, בהם הפטמה שקועה במרבית הזמן או באופן קבוע. כאשר הפטמה שקועה רק לעיתים רחוקות ובמרבית הזמן נשלפת בקלות, לא חייבים לתקן את ההפרעה באמצעות ניתוח. ניתן לחלופין להשתמש במשאבת פטמה, אשר תאפשר הזדקרות של הפטמה.
מקובל לעבור את הניתוח בהרדמה מקומית. מדובר בפעולה פשוטה, האורכת כמחצית השעה. נהוג לבצע את הפרוצדורה דרך ארבעה חתכים קטנים של כ-2-1 מ"מ בגבול בין העטרה לפטמה. חתכים אלה משאירים צלקות מינימליות, אשר אינן בולטות לעין. דרך החתכים הקטנים, מנתקים את רקמת החיבור המכווצת וצינוריות החלב הקצרות, אשר מושכות את הפטמה פנימה. שחרור הפטמה נראה באופן מיידי בזמן הניתוח והיא מזדקרת. בהמשך, מועבר תפר טבעתי דרך החתכים על-מנת לקבע את הפטמה במקומה ולמנוע הישנות של הבעיה. התפר נספג עצמונית.
עוצמת הכאב לאחר הניתוח קלה מאוד ומדובר בעיקר באי-נוחות באזור הפטמה. הניתוח מוצלח מאוד וחולף בדרך-כלל ללא בעיות מיוחדות.
סיבוכים אפשריים: נפיחות ורגישות קלה בתקופה שלאחר הניתוח, זיהום ושקיעה חוזרת של הפטמה המתרחשת לעיתים רחוקות מאוד.
חשוב לציין, כי תיקון כירורגי של פטמות שקועות, ימנע לחלוטין את יכולת ההנקה. על מטופלות צעירות אשר הינן לפני גיל הפריון לשקול זאת טרם פניה לביצוע תיקון ניתוחי.
ניתן גם לתקן פטמה שקועה באופן עקיף, באמצעות הגדלת חזה. במקרה זה החדרת שתל דוחקת את הפטמה קדימה ומבליטה אותה. לא ניתן להבטיח שהפטמה תזדקר, אך מדובר בשיטה יעילה.
ניתן להציע פתרון זה למטופלת עם שד קטן באופן יחסי במשולב עם פטמות שקועות. אם בזמן הניתוח הפטמה אינה מזדקרת, ניתן לתקן את הפטמה השקועה באותה פרוצדורה. הגדלת חזה נעשית תחת הרדמה כללית, אולם החסרונות הידועים של תיקון פטמה שקועה, אובדן תחושה בפטמה והפרעה בהנקה, אינם רלוונטיים במרבית הגדלות החזה.
לסיכום, ניתן לתקן פטמה שקועה באופן יעיל באמצעות ניתוח קצר ויעיל המבוצע תחת הרדמה מקומית אשר אינו מלווה בכאבים. החסרון העיקרי בניתוח, הוא אובדן כושר ההנקה והפרעות תחושה אשר הינן בדרך-כלל הפיכות.
