גישת החוסר וגישת השפע

גישת החוסר מתחילה במקום שבו אנחנו מפחדים ו/או נמנעים מלומר כבר בתחילת הקשר מה אנחנו באמת רוצים. ההימנעות מגיעה מתוך שתי הנחות יסוד:

• אם "נשים על השולחן" כבר בהתחלה את מה שאנחנו רוצים, אנחנו עלולים להבהיל או להבריח את האדם ממול;

• אם "נבשל את זה נכון" נצליח לבנות בסיס יחסית טוב וממנו נוכל בעתיד להוביל את הקשר לאן שאנחנו באמת רוצים.

המשמעות של גישת החוסר היא, שבפועל אנחנו מוצאים את עצמנו נכנסים לקשר אם אדם שלא בהכרח מתאים לנו או לא בהכרח בשל ו/או רוצה את מה שאנחנו רוצים. לכאורה זוהי הזוגיות אשר תמיד חלמנו עליה, בפועל אנחנו יוצרים לעצמנו אשליה. גישת החוסר מושרשת כל-כך עמוק אצל רובנו, עד כי היא נהייתה שזורה בתרבות שלנו. הפכנו את הכניסה למערכות יחסים למהלכים אסטרטגיים מורכבים ומסובכים. במקום שיצירת זוגיות יהיה תהליך מהנה, מלהיב, שבו אני מבטא את עצמי במיטבי. חוגג את ההתאהבות ואת ההרפתקה שבלהכיר ולאהוב אדם אחר. זה נהיה תהליך מלא חששות, התייעצויות סתרים, לדעת להגיד את הדבר "הנכון" במקום הנכון או "לבשל" / "לייבש" את אדם ממול כדי שלא יידע שאני באמת רוצה או שזה יהיה לו/ה קל מדי, אחרת זה יתפרק.

גישת חוסר יכולה לבוא לידי ביטוי במחשבות כמו:

• אם אני אגיד לו שאני רוצה קשר רציני הוא יברח;

• אם אני אכנס אתו למיטה בדייט הראשון הוא יחשוב שאני לא רצינית;

• אם אני אגיד לו שאני רוצה להתחתן וילדים ... הוא יילחץ;

• אם הוא לא מתקשר או מסמס יום אחרי, אז הוא לא רציני;

• אני לא אסמס מייד כדי שהיא לא תחשוב שאני...

גישת השפע מתחילה במקום שבו אני מכיר באיכויות ובצרכים שלי ואני מחפש שותף בשל שאיתו אוכל ליצור מערכת יחסים. זוגיות שבה אוכל לבטא את עצמי במלוא עוצמתי מבלי להקטין אותי או מבלי לרצות את האחר. אחת הדרכים שדרכן אפשר להסתכל על גישת השפע היא דרך עולם העסקים. האם הייתם פותחים בשותפות עסקית עם אדם שלא בטוח שהוא מעוניין באמת לקדם את העסק או שהוא לא בטוח שמתאים לו להשקיע מזמנו או מכספו כדי להרים את העסק. התשובה מאוד ברורה. אין מצב שבו היינו נכנסים לשותפות עסקית בידיעה שהשותף שלנו אינו מעורב, בשל או מחויב. אבל כשזה מגיע לזוגיות, אנחנו לא מסתכלים על כך בנחרצות הזו. אנחנו מרשים לעצמנו ללכת שולל. היה והאדם ממול מהסס ו/או נבהל, הרי שהוא לא בשל וכאן נשאלת השאלה למה לי להיכנס למערכת יחסים עם אדם שאינו בשל אליה. אחרת אני אמצא את עצמי מתכנס, מצמצם, נזהר, מרצה, מתנחמד ומקטין את עצמי.

אז איך אנחנו יכולים להיפרד מגישת החוסר ולאמץ את גישת השפע כמנוף ליצירת זוגיות:

• מה חשוב לי באמת: כשאנחנו נכנסים לזוגיות, חשוב שנהיה בהירים קודם עם עצמנו. מה חשוב לנו בזוגיות. עוד לפני שלוקחים בחשבון מה רוצה האדם האחר. מה אני רוצה. מה חשוב לי שיהיה שם או איזו סוג זוגיות;

• נפרדים מההיסטוריה עם פנינו לעתיד: הרבה פעמים אנחנו מעתיקים ממה שאנחנו מכירים או ממערכות יחסים שניהלנו או נפגענו מהן בעבר. חשוב שנתאים את מה שאנחנו מחפשים ורוצים למה שחשוב לנו ולא רק לפי מה שאירע ודרך זה לשחזר את ההיסטוריה;

• איך מנצחים את הפחדים: לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מלאים בחששות או בספקות אם הקשר החדש או האדם ממול מתאימים לנו. כניסה לזוגיות היא תהליך שינוי. אנחנו מכניסים אדם חדש לחיינו שעומד לקבל התייחסות רבה. כמו בכל תהליך שינוי, גם כאן יש הזדמנויות ויש חששות או ספקות ופחדים;

• החלטות של אמיצים או אהבה גנובה מול שותף ראוי: אם נחליט שבמקום לבזבז את ההשקעה שלנו על הימורים ומערכות יחסים שמתחילות באשליות, ניצור נקודת פתיחה שונה, פתיחה שבה מכילים את המציאות, את הצרכים השונים או הרצונות האינדיבידואלים תוך תיאום של מה שחשוב ולאן שאנחנו באמת רוצים להגיע. איזה עתיד מגיע לנו, עתיד שבו ההשקעה תרד לטמיון כי היסודות רעועים או עתיד שבו אנחנו יכולים על בסיס יסודות איתנים לנוע בחופשיות ולהתאים את הזוגיות לשינויים הרבים שהחיים עוד יזמנו לנו.