האם מתן משכנתאות מעבר לקו הירוק הם עניין עסקי או פוליטי בבנקים בישראל? נכסים מעבר לקו הירוק הנמצאים בצד השני של ציר הביטחון של הבנק ונבחנים ע"י קריטריונים שונים לגמרי מעסקת משכנתה רגילה בתוך תחומי הקו הירוק. בהתנחלויות וביישובים מעבר לקו הירוק ישנה בעיית מימון כאשר הבנקים לא נותנים יותר מ-60% מימון כדי לרכוש את הנכסים האלה.
הבטוחה של הבנק היא הנכס, ובית בהתנחלויות הוא ברמת סיכון שלא ידוע מה יקרה לו בעתיד. לכן הבנק מפחית את הסיכון באמצעות הפחתת שיעור המימון. למעשה, מעבר להון העצמי הגבוה שהבנק דורש, הוא יכול להעלות את הריבית, אבל באמצעות משא-ומתן ושיחה עם הבנק אפשר להפחית את הריביות יותר בקלות מאשר להגדיל את שיעור המימון.
אך חשוב לזכור כי אין זה עניין נקודתי, וזוג שלא קיבל משכנתה בסניף אחד ייתקל באותה בעיה כמעט בכל הבנקים המיישרים קו בעניין הזה- דבר הנובע במקרים רבים מחוסר יצירתיות ומחוסר רצון לעזור.
הפער בשיעורי המימון משמעותי מאוד: 60% מימון לבית שעולה 800 אלף שקל הם 480 אלף שקל, לעומת 70% מימון שהם 560 אלף שקל. את הפער בין הסכומים צריכים הרוכשים לגייס בעצמם. למרות זאת, צריך לומר שזו גם הסיבה שנכסים במעבר לקו הירוק זולים יותר, ולכן הסכום האבסולוטי של ההון העצמי יכול להיות די דומה משני צדי הקו.
ישנם מקרים רבים של זוגות שלא היו יכולים לרכוש דירות מעבר לקו הירוק, והיו כמה כאלה שהפרו חוזה עם קבלן כי לא הצליחו לקבל את הכסף מהבנק. הם שילמו את הקנס לקבלן ונשארו בלי דירה. גם מעבר לקו הירוק יש תתי-סיווגים.
יש אזורים כמו אריאל שנחשבים בטוחים, ושם כמעט לא נתקלים בקשיים. הסיבה לכך שהם נחשבים בטוחים יחסית היא שסביר להניח שהיישובים האלה יישארו בשטח ישראל בהסדר עתידי עם הרשות הפלשתינית ולהערכות האלה בהחלט יש השפעה על תהליך קבלת המשכנתא.