"חוק הציוד האלקטרוני" שיכנס לתוקף ב-1.3.14 גרוע. המרכזים המקומיים למיחזור והטלת האחריות על משווקים ויצרנים שהחוק החדש יוזם רק יגרמו לפיזור וחוסר תיאום בטיפול בבעית האשפה האלקטרונית ובפועל להקמת אתרים שיהפכו למפגעים מקומיים שגם מהם יהיה צריך להפטר ביום מן הימים. כל אלה יכולים למצוא את מקומם ולבוא על תיקונם בהקמת בית קברות אלקטרוני מרכזי ומקיף אשר יוכל לבעיה עוד שנים רבות.
ממש בקרוב זה יקרה. חוק הפסולת האלקטרונית יכנס לתוקף ב-1 במארס 2014.
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ב-28.1.2014 את התקנות מתוקף חוק הציוד האלקטרוני. החוק מטיל את האחריות לטיפול ולמחזור פסולת אלקטרונית וסוללות על היצרנים והיבואנים אשר מכרו לציבור את המוצרים. משקל פסולת הציוד האלקטרוני והחשמלי בישראל, מוערך בכ-130,000 טון בשנה על-ידי המשרד להגנת הסביבה. עד כה הפסולת האלקטרונית המזהמת לא הופרדה מן הפסולת "הרגילה" ובאין טיפול הולם, היא מתפרקת לאיטה לחומרים מסוכנים ושחלקם מסרטנים אל תוך האדמה ומשם גם למקורות המים, לסביבה ובכלל.
רק בשנת 2012 התייחסה הכנסת ברצינות לנושא הוותיק וחוקקה את ה"חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב " - עד אז הנושא היה פרוץ ולמעט התקנות המוניציפליות שתוקנו עד אז לא הייתה אחיזה במציאות.
מטרות החוק כפי שהמבוא לחוק מתאר הן: "לקבוע הסדרים לעניין טיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות ובמצברים, כדי לעודד שימוש חוזר בציוד חשמל ואלקטרוני, לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מציוד חשמלי ואלקטרוני ומסוללות ומצברים ולמנוע את הטמנתה, ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים ושל פסולת ציוד וסוללות, בין השאר, באמצעות הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים של ציוד חשמלי ואלקטרוני ושל סוללות ומצברים, לביצוע מיחזור מוכר של פסולת ציוד וסוללות".
עוד קובע החוק הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לבצע הפרדה ואיסוף של פסולת ציוד וסוללות מהמגזר הביתי, וקביעת איסור על השלכה ופינוי של פסולת ציוד סוללות, שלא בהתאם להסדרים הקבועים בחוק.
החוק גם מתיימר ומכריז על הפעלה של מרכזים, שטרם הוקמו, לפסולת ציוד וסוללות, ושל מיתקנים לטיפול בפסולת ציוד וסוללות.
ואולם החוק "המתקדם" מטפל בנושא האשפה האלקטרונית על הנייר בלבד. לא רק שבפועל אין בנמצא בית קברות אלקטרוני בישראל, שלמעשה כיום, ממש ערב כניסת החוק לתוקפו ולאחר עשרות בשנים שהנושא הוזנח והופקר, הרי שלא ייתכן שיהיה אפשרי לטפל בכמות עצומה וגדולה כל כך של פסולת אלקטרונית במרכזים מקומיים, בהטלת אחריות על יצרנים, משווקים ורשויות מקומיות.
נדרש מעשה משמעותי אשר יטפל בבעיה מן השורש ויתן את הדעת על העובדה שהיקף הפסולת האלקטרונית גדל משנה לשנה באופן ניכר.
כיום בכל מכשיר תמים לכאורה מצוי שבב או התקן אלקטרוני. החל ממדיחי כלים ומקררים ועד למכוניות ומחשבים. פתרון מקומי וביורוקרטי כמו הטלת האחריות על היצרן, היבואן, המשווק וכיו"ב פשוט מגלגל את הבעיה הלאה ומאפשר הטלת קנסות אבל לא ממש מציע פתרון לתופעה.
הקונספט היחיד שיכול לספק פתרון נכון ומלא לבעיה הוא הקמה של בית קברות אלקטרוני מרכזי, ארצי ורציני - כזה שנעשית בו הפרדה מלאה וסיווג של הפסולת האלקטרונית. חלק למחזור, חלק לגריסה רגילה והטמנה וחלק לקבורה אטומה ומבודדת. מרכז שכזה, בשל יכולתו לספק גלם ממוחזר לתעשיה הוא גם בעל פוטנציאל כלכלי ושדה לפעילות של הסברה וניהול סביבתי נאות.
המרכזים המקומיים שהחוק החדש שיכנס כאמור לתוקף בשבועות הקורובים יוזם רק יגרמו לפיזור וחוסר תיאום בטיפול בבעיה ובפועל להקמת מפגעים סביבתיים מקומיים שגם מהם יהיה צריך להפטר ביום מן הימים. כל אלה יכולים למצוא את מקומם ולבוא על תיקונם בהקמת בית קברות אלקטרוני מרכזי ומקיף אשר יוכל לבעיה עוד שנים רבות.
