כפי שצוין ברשימותינו הקודמות משלשום ומאתמול [ראה משמאל], הרי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט, הפיץ בימים אלה ברבים את עיקרי חוק העמותות המוצע החדש, תוך השוואה בינו לבין חוק העמותות הקיים. עקרונות אלה מופצים מטעמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לקבל היזון חוזר והערות מהציבור הרחב, לעקרונות אלה של החוק החדש המוצע. ברשימה שלישית זו, מביאים אנו בפניכם המשך פירוט עקרונותיו של חוק העמותות החדש, כפי שהוא נשקף ומשתקף מעיניה של המחלקה הכלכלית-פיסקאלית במשרד המשפטים, בכלל ומעיניו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, האחראי על החקיקה הכלכלית-פיסקאלית, בפרט.
עקרונות חוק העמותות החדש כוללות, בחובן ובגדרן, גם רגולציה דיפרנציאלית, כאשר הם כוללים גם דוגמאות לרגולציה דיפרנציאלית לסוגי העמותות השונים לעניין ממשל תאגידי והתנהלות, כדלהלן:
א. שליטה בעמותה - תיאסר שליטה בעמותה לתועלת הציבור בלבד. תותר שליטה בעמותות מהסוגים האחרים. איסור השליטה בעמותה לתועלת הציבור נועד למנוע מגורם כלשהו להתוות באופן בלעדי את דרכי התנהלותה ואופן קידום מטרותיה של עמותה הממומנת מכספי ציבור ואשר נועדה לפעול לקידום מטרות ציבוריות לטובתו של ציבור בלתי מסוים.
איסור השליטה יאפשר דיון בין מספר גורמים באשר לשימוש הנכון בכספי הציבור שבידי העמותה, יחזק את הפיקוח הפנימי על הפעילות ויביא לצמצום החשש לערבוב נכסיו של גורם יחיד (בעל השליטה) עם נכסי העמותה. החריג לעניין זה הוא עמותה ממשלתית או עירונית שבה תותר שליטה.
ב. גמול והחזר הוצאות לחברי ועד ולחברי ועדת ביקורת - חברי ועד וחברי ועדת הביקורת יוכלו לקבל גמול ישיבה והחזר הוצאות בלבד. זאת, בדומה למודל הקיים היום בחוק העמותות ובתקנות שנקבעו לפיו. ההגבלה נועדה למנוע חלוקת רווחים אסורה בעמותה. מטעם זה מוצע להחיל מגבלה זו על כל סוגי העמותות. עם זאת, בעמותות שאין בהן כסף ציבורי (קרי: עמותה פרטית לתועלת הציבור ועמותה פרטית), והגורמים המממנים הם, ככלל, שותפים בקבלת ההחלטות באסיפה הכללית, תוכל האסיפה הכללית להחליט, ברוב מיוחד, לשלם גמול ישיבה והחזר הוצאות בשיעורים וסכומים אחרים מאלה שיקבעו. יודגש: תשלום שכר לחברי ועד ולחברי ועדת הביקורת ייאסר גם בעמותות מסוגים אלה.
ג. עסקות עם בעלי עניין - מוצע לקבוע מדרג של אישורים לעסקות בעלי עניין לפי סוג העמותה, סוג העסקה (חריגה/רגילה) והגורם בעל העניין עמו נערכת העסקה:
בעמותות שבהן אין כספי ציבור (עמותה פרטית ועמותה פרטית לתועלת הציבור) - בעסקות רגילות ניתן יהיה להסתפק באישור של גורמים פנימיים (ועדת ביקורת, ועד ואסיפה כללית) שמטרתו להבטיח כי לא מתקיימת חלוקת רווחים בעמותה; עסקה חריגה עם חברי ועד, חברי ועדת ביקורת, קרובם או תאגיד בשליטת מי מהם, תהיה טעונה אישור גורם חיצוני (הרשם או בית המשפט לפי מנגנון שייקבע).
עמותות קטנות שמחזורן נמוך מ-300 אלף ש"ח יוכלו להתקשר עם בעלי עניין בהתקשרויות שתקופתן אינה עולה על שלוש שנים והיקפן נמוך מ-15% ממחזורה השנתי של העמותה. זאת בכפוף למנגנון אישורים מקל יותר שיהיה דומה לזה אותו מוצע לקבוע לגבי עמותה פרטית.
ד. מינוי מנכ"ל - תיקבע חובת מינוי מנכ"ל לגבי עמותה לתועלת הציבור בלבד אם היקף פעילותה גבוה ממיליון ש"ח ויש לה יותר מעשרה עובדים. זאת, נוכח ההכרה בחשיבות ההפרדה האורגנית של ניהול העמותה מקובעי המדיניות בה, בעיקר בעמותות שלהן מחזורי פעילות גדולים ופעילות מורכבת. רשם העמותות יוסמך לחייב מינוי מנכ"ל בעמותה לתועלת הציבור גם אם לא מתקיימים בה המאפיינים הללו אם יש לכך הצדקה מיוחדת, למשל, אם הדבר נדרש נוכח מורכבות הפעילות שלה או במסגרת דרישה לתיקון ליקויים.
חברי ועד העמותה, ששולטים על התנהלות העמותה, אינם רשאים לקבל שכר. לכן סביר כי תפקידם בעמותה לא יהווה את עיקר עיסוקם. כדי שפעילות מורכבת של עמותה תנוהל כנדרש, יש צורך במינוי גורם מקצועי שיהיה כפוף להוראות הוועד וינהל את הפעילות היומיומית. מכאן החשיבות הרבה במינוי מנכ"ל.
ה. חובת מינוי שני מורשי חתימה ואיסור צבירת כספים - יחולו רק על עמותות הממומנות מכספי ציבור (עמותה לתועלת הציבור ועמותה פרטית מגייסת).
ו. מגבלות על שינוי מטרות - שינוי מטרות יהיה כפוף לאישורו של הרשם בלבד ויבוטל הצורך באישור בית המשפט. עמותה לתועלת הציבור לא תוכל לשנות מטרותיה ולהפוך לעמותה פרטית או לעמותה פרטית מגייסת. עמותה פרטית לתועלת הציבור תוכל לשנות מטרותיה באופן שיהפכו אותה לעמותה פרטית רק באישורם של כל מי שתרמו לה כספים מאז היווסדה.
ז. גיוס תרומות מהציבור - יוסדר נושא גיוס התרומות מהציבור באופן שיבטיח כי הכספים משמשים למטרות לשמן גויסו. זאת, בדומה למודלים שונים הקיימים בעולם בהקשר זה. רק עמותה שיש לה אישור ניהול תקין (שאותו יכולה לקבל עמותה לתועלת הציבור בלבד) או אישור גיוס תרומות (שיכול להינתן לעמותה פרטית מגייסת או לעמותה לתועלת הציבור בטרם חלפו שנתיים מתחילת פעילותה) תהיה רשאית לפנות לציבור בבקשה לגיוס תרומות. פנייה יזומה של העמותה או מי מטעמה המזמינה תרומות לעמותה תיחשב "גיוס תרומות".
פרסום באתר האינטרנט של העמותה, במשרדי העמותה או באתר האינטרנט של רשם העמותות או מי מטעמו וכן פנייה של העמותה לפחות מ-100 בני אדם, לנושאי משרה ועובדים בעמותה או לחברים בה לתשלום דמי חבר בסכום אחיד לכלל החברים תמורת שירות שהם מקבלים מהעמותה כנהנים ממטרותיה, לא ייחשבו
"גיוס תרומות".
משב-רוח רענן
מן הראוי להדגיש ולציין, כי פירוטי חוק העמותות, שהובאו ברשימה זו - כמו גם בשתי רשימותינו הקודמות -
הינם עדיין בגדר של הצעות בלבד. לא בכדי הפיץ המשנה ליועץ המשפטי (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט, ברבים, מסמך עקרונות זה. ניסיון החיים מוכיח, כי שוני -
לעתים גם שוני רב ומהותי - קיים בין הצעת חוק המופצת ברבים, בדרך של תזכיר, מסמך עקרונות או כל דרך פרסום והפצה אחרת, לבין הצעת החוק בלבושה הסופי, כפי שהיא מתקבלת בכנסת. בל נשכח, כי גם לאחר שתוגש הצעת חוק העמותות, בלבושה הסופי, מטעם הממשלה לכנסת, צפויה היא לעבור שינויי עריכה ונוסח, בידי היועצים המשפטיים של הכנסת בכלל, ושל ועדת חוקה חוק ומשפט בפרט.
עם זאת, אין כל ספק כי הצעת חוק העמותות - גם בלבושה זה, הטרום-סופי - מביאה עמה משב-רוח רענן, פרי ניסיון של התמודדות, משך שנים הרבה, עם תוצאות ההתמודדות היומיומית עם חוק העמותות הנוכחי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד אבי ליכט, סבור, כי הצורך לתיקון חוק העמותות הקיים נובע מכך שחוק העמותות הקיים אינו נותן מענה לצרכים החדשים של המגזר השלישי. לתפישתו הוא, ההתפתחות המואצת בתחום מחייבת מענה חקיקתי שלם ומתאים.
אנו סבורים - בכל הכבוד הראוי - כי הדברים עמוקים ונרחבים יותר, כאשר הצורך לתקן את חוק העמותות הנוכחי, נובע - בעיקר - בשל הצורך לתקן עיוותים ו
"לסתום חורים משפטיים ופרצות", שניבעו ושנפרצו בחוק העמותות במרוצת השנים.
זה גם המקום הנכון והראוי להביא - עם סיום סקירת מסמך עקרונות חוק חדש ומוצע זה וברבים - שבחן של האמונות על מלאכת ניסוח מסמך חוק העמותות החדש. צוות עמלני וחרוץ, שקד משך תקופה ארוכה על ניסוח של מסמך עקרונות חוק העמותות החדש - וכוונת הדברים הינה לעו"ד לימור תוסייה-כהן ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד גלי גרוס, מ"מ ראש רשות התאגידים, עו"ד אביטל שרייבר, סגן ראש רשות התאגידים (מלכ"רים) ועו"ד יפית בבילה-שמר, מהלשכה המשפטית ברשות התאגידים. תבואנה כולן על הברכה בגין מסמך מעניין זה שזיכו אותנו בו, אם כי לא לכל המוצע בו מסכימים אנו, בכל הכבוד הראוי.
מחמת העובדה שמסמך עקרונות חוק העמותות החדש
והמוצע, הופץ - ברבים - למען שמוע הצעות ייעול ושיפורים, הרי יכול כל מי שמסמך זה וגם/או חלקים הכלולים בו, אינו נושא חן וחסד מלפניו, ליטול ולהביא ביקורתו, הערותיו והארותיו אלי נייר ולשגרם אלי עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), משרד המשפטים, המחלקה הכלכלית-פיסקאלית, ירושלים, עיר הקודש. זכרו, כי כל הערה והארה בונה, עלולה להביא לשינוי שיפעל פעולתו ויאמר דברים לשנים - ואולי אף לשנים הרבה, טרם תיקון חוק העמותות החדש, לאחר שייחקק ויבוא אל תוככי ספר החוקים.