הדעה השמאלית המתמחזרת בימים אלה היא שהתעצמות הפשיעה, הכחולה והלבנה, היא תוצאה של הכיבוש. אני לא רוצה לשלול את הדעה הזאת אלא לטעון שכמו שהפשיעה ה"רגילה" היא תוצאה ולא הסיבה לעליבות המדינה, כך גם הכיבוש, לא רק ההתנחלויות אלא גם הכיבוש עצמו, אותה מלחמה: הפלמ"חניקים שב-48 "סחבו מהלול" (מתוך השיר "דודו" של חיים חפר) היו לימים הגנרלים שב-67 החליטו על הפלישה. שובבים שכאלה. הסיפור הוא סיפור הריקנות הבסיסית של תנועת ההתבוללות הנקראת ציונות... כן, גם הסיפור הזה הוא מן הסתם תוצאה ולא סיבה, ברור שהייתה סיבה, תירוץ לכך שהיו יהודים שבהתקף של פחד מאובדן זהות, ובעידוד העולם הנוצרי, הימרו על זילות, וולגריזציה, שלא לומר פורנוגרפיה של מחשבת ישראל: לקחו מטאפורות (למשל "גלות", "שיבת ציון", "לשנה הבאה בירושלים") ועשו מהן תרתי משמע.
אלא שהציונות נוכחת היום לא פחות ואף יותר מאשר בתחילתה, זאת הבעיה, ההתייחסות אליה כאל הצלחה, קדוֹשה בת-קיימא שילדים לומדים אותה לא בהיסטוריה אלא באזרחות. במקום להגיד את האמת, שאנחנו חיים כאן אך ורק כי נולדנו ו/או גדלנו כאן, כי זוהי הבחירה הטבעית הבריאה של האדם הסביר, התבנית נוף מולדת, כן, בדיוק כמו הפלשתינים, וכל השאר אינו רלוונטי, כמו במקרה של ילדים שבאו לעולם בנסיבות שונות ומשונות, לאו-דווקא מאהבה.
תינוקות שנישבו
בהפגנות 2011, בַרגע שמאחורי שלמה ארצי התייצב המנהיג וניפנף בדגל הזה עם המגן-דוד תפסתי שכלום לא ייצא מהמחאה. אחר-כך עוד הייתה אסקלציה: בהפגנה הכי גדולה הכריז פרופ' יוסי יונה "אם תרצו אין זו אגדה" וחצי מיליון תינוקות-שנישבו זימרו והמריאו על-כנפי ובפאתי-מזרח-קדימה.
עוד דעה שמאלית נפוצה היא שיש צורך קריטי להפריד בין הדת למדינה. גם על הדעה הזאת אני כמובן לא חולק, ורק רוצה להעיר שבעוד אתם מדברים על הצורך הזה התחלפה הדת. הדת היהודית, שאליה אתם מתכוונים, הומרה באידיאולוגיה הציונית. אפילו רוב החרדים (בייחוד ש"ס) מזמרים היום את זמירות "הבית השלישי" (הרבנים החרדיים הגדולים טוענים לאחרונה שתלמידי הישיבות הם הלויים של הבית הזה). כלומר גם אם אתם מאמינים בציונות, הדת שממנה צריך היום להפריד את המדינה היא הדת שבאמת שולטת עלינו, במידה טוטליטרית, ואף מושלת ברוחכם במידה כזאת שאין לנו אלא לקרוא לה על שמה, הדת הציונית.
