על מלאכת הקמת אולפן HD הופקד איש
רשות השידור התאורן בוריס גלפנד, מינוי מטעם הנהלת רשות השידור בראשות המנכ"ל
יוני בן-מנחם וזליג רבינוביץ', הנושא בתואר "העוזר הבכיר למנכ"ל רשות השידור". בהליכים המתנהלים בבית-הדין לעבודה נטען שוב ושוב כי רבינוביץ' הוא למעשה המנהל בפועל של הטלוויזיה הישראלית, המתנהלת ללא מנהל במינוי זה זמן רב בשל היריבות הקשה בין היו"ר גילת למנכ"ל בן-מנחם. ההנהלה דוחה טענות אלה בפני בית-הדין.
במכתב ששיגר לפני שבועות אחדים, פנה יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב, ל
מבקר המדינה ומפכ"ל המשטרה והעלה טענות קשות על מינויו של גלפנד והשלכותיו ודרש חקירה משטרתית בעניינם.
"באופן תמוה, שלא לומר חשוד, בתאריך 14 ליוני [2012] כונסה ועדת מכרזים א' כדי לאשר פטור ממכרז לעיצוב אולפן HD", כתב בר-מוחא במכתבו. "בפני הוועדה הופיע התאורן בוריס גלפנד, שמונה על-ידי רבינוביץ' למרכז פרויקט אולפן HD. בהופעתו לפני הוועדה ציין גלפנד כי את מלאכת העיצוב 'המיוחד' יבצעו שתי חברות מחו"ל. יודגש כי לישיבת הוועדה לא זומן איש עיצוב מתוך הטלוויזיה כדי שיחווה את דעתו בעניין.
"בסופו של יום הוחלט בישיבה המדוברת לקבל את בקשתם של רבינוביץ' וגלפנד ליתן פטור ממכרז לביצוע עבודת העיצוב וכן להטיל את ביצוע הפרויקט בידי (סטודיו שאינו ידוע כבעל ניסיון של ממש בתחום), העונה לשם 'רוז' שבבעלות מיכאל רוזנטוב. גלפנד הסתיר מחברי הוועדה כי בינו לבין רוזנטוב יחסי חברות אמיצים במסגרתם נוהג האחרון לבקר בביתו הפרטי ואף מוזמן יחד עם בנו לביתו שבהר-אדר. גלפנד גם הסתיר מחברי הוועדה את קשריו האישיים עם בן-מנחם ורבינוביץ': קשרים מסועפים הנושאים בין השאר גם אופי עסקי".
בהמשך מכתבו טען בר-מוחא כי "יש להניח כי אם באותה ישיבה של ועדת מכרזים א' היה נוכח איש עיצוב מקצועי מהטלוויזיה, היו ודאי נשאלות שאלות הבהרה נדרשות, והדעת נותנת כי היה נאמר ונרשם בפרוטוקול הישיבה כי יש בישראל אנשי עיצוב מוכשרים וטובים די הצורך, עימם ניתן לבצע התקשרות ישירה ונטולת תיווך, וזאת בעלות ריאלית. אולם, כאמור, בפועל הופעל לחץ כבד כדי לקדם פטור ממכרז בעבור פרויקט בסדר גודל שכזה, המחייב יציאה למכרז. הדבר מצביע על ניסיון הונאה בתהליך שקדם לאותה ישיבה, בעת הישיבה וכמובן לאחריה, בעת החתימה על ההסכם עם מיכאל רוזנטוב וסטודיו 'רוז'.
"[...] לא זו אף זו, גלפנד הגדיל לעשות והביא לוועדת מכרזים א' הצעה להעלות את העלות הכוללת של הפרויקט מ-9 מיליון ל-14 מיליון שקלים. למותר לציין שבסופו של דבר הצעתו נגנזה בשל החשש הכבד מביצוע דבר עבירה ומעשה שחיתות, שכן גורמים מקצועיים ברשות השידור, שהבחינו במתרחש מאחורי גבם, החלו בדאגה רבה לברר פרטים בדבר עלויות הקמה של פרויקטים דומים בתעשיית הטלוויזיה בישראל ובעולם. עד מהרה, אותם גורמים מקצועיים נדהמו לגלות שהעלויות הריאליות להקמת אולפן טלוויזיה ההולם את צורכי הערוץ הראשון נמוכות בהרבה.
לפי בר-מוחא, "המשך העבודה על הפרויקט [...] הוקפא בשל החשדות הכבדים, ולכן מרחב האולפן נותר כעיי חורבות בתוך בניין הטלוויזיה".
עם פרסום מכתבו של בר-מוחא, בנובמבר האחרון, טענה רשות השידור כי תוכן המכתב "חסר ביסוס" והאשימה את מנכ"ל אגודת העיתונאים ברדיפת הרשות מטעמים זרים.
בתצהיר שהגיש לבית-הדין לעבודה הכחיש רבינוביץ' כל קשר עסקי בינו לבין גלפנד.