"מלחמה". "להציל את בית שמש". "מלחמת דת". "צריך להציל את המדינה מהחרדים". כך ממליצים ספינולוגים ויועצי בחירות לקמפיינים עבור מועמדים חילוניים שבחרו לרכב על גבי ההסתה כלפי החרדים ולהיבנות מכך פוליטית.
המתוחכמים שבהם גם יוצרים פרובוקציות שונות מתוך תקווה שתהיה התייחסות שלילית מצד השולים שבשוליים של החרדים ולהשתמש בכך כדי לייצר סיפור ועלילה על ציבור שלם המונה מאות אלפי אנשים יישרי דרך.
לאחר הבלגה ארוכה מצד החרדים על פגיעות חוזרות ונשנות, הסתה בלתי פוסקת, ופגיעה בחופש הדת ובסטטוס קוו שהינו קו ההגנה האחרון מפני סכנת מלחמות אזרחים, נאלצו החרדים לצאת ב"עצרת תפילה" של מאות אלפי בני אדם, שהעבירו מסר עקיף: אנחנו קיימים! הגיע הזמן להכיר בקיומנו. בזכויות האדם הבסיסיות ביותר שלנו.
ישנם כאלו שעדיין חושבים שמדובר באי אלו משחקים פוליטיים בלבד, בחילופי מילים וסיסמאות פופוליסטיות בין קבוצות כאלו ואחרות. חושבים שעדיין אין התהום פעורה לרגלי החברה הישראלית ביצירת הכאוס החברתי ובסיכון ל"מלחמות תרבות" שעלולות להתדרדר לאלימות פיזית, בין מסורתיים וחרדים מצד אחד לבין אנטי דתיים מצד שני. מה שעצר זאת עד עכשיו, היה הסטטוס קוו המקרטע שתמיד יש מי שדואג לפגוע בו ותמיד זה לרעת שומרי המסורת בפגיעה באורח חייהם.
בגלל חוסר נוחות מצפונית, נוהגים המסיתים השונים להיתלות בתירוצים שונים כדי להצדיק את הגזענות וההתנהלות הפשיסטית והאנטי דמוקרטית שבמעשיהם. לצורך כך יוצרו עלילות ובדיות שונות. כדוגמת הספין השקרי: "החרדים לא משלמים מיסים" - דבר חסר שחר. אין שום חוק שפוטר חרדים ממיסים. אם כבר, הם משלמים יותר במיסים העקיפים שכן הם קונים יותר עבור משפחות גדולות יותר. הם קונים דירות בקושי רב מכספי עמלם ומשלמים על כך מיסים כבדים ועלויות נוספות שמגיעות אל אוצר המדינה, אך לא יוצאות ממנו בחזרה באופן שוויוני בתחום החינוך ובתחומים נוספים.
החרדים מואשמים בעלילות שהם "לא עובדים" תוך התעלמות מכך שהמציאות הפוכה. למעשה המדינה בעצמה מדירה את החרדים משוק התעסוקה כדוגמת השירות הציבורי בתואנות גזעניות מפותלות. כמו למשל טענה שהמדינה כביכול לא יודעת להגדיר את המושג "חרדי" לצורך העניין.
אבל כדי להפלות את החרדים המדינה יודעת מצוין להגדיר הגדרות שונות ומשונות לצרכי הדרה ואפליה. גם ב"חוק הגיוס" המדינה פתאום הפכה ל"מומחית לענייני חרדים", פתאום יש הגדרות למהו חרדי ואפילו ל"מיהו עילוי". כנראה שהמומחיות היא רק לצורך פגיעה והשפלת החרדים. גם טענות השווא על כביכול חוסר רצון של החרדים לתרום לחברה הן חסרות שחר. הנתונים של המדינה מראים על התנדבות עודפת של נוער חרדי פי 3 מנוער חילוני במדינה. בין גיל 14 ל18 אחוז החרדים המתנדבים רשמית הם 44% לעומת 15% מהנוער החילוני. (דוח האגודה לשלום הילד תשע"א).
אם כן סביר להניח שהחרדים אינם באמת "הבעיה" של מדינת ישראל. כל העיסוק המתנשא והפטרוני ב"שחרור החרדים מהכלא של הישיבות" או בהטפה לחרדים "להיות פרודוקטיבים", "ללכת לעבוד" מקורם בתעמולה אנטישמית ישנה שנועדה לצורכי שנאה והדרה ולא לצורך אמיתי כלשהו.
הפרזנטורים של בעלי ההון ששירתו את האינטרסים של עצמם בכאילו צבא שהם עשו בעיתון במחנה ובספורט, הם הפכו למטיפים הגדולים לשוויון בנטל. הבעיה שלהם עם החרדים היא בעצם הקיום התרבותי והערכי של החרדים. בעצם אמונתם. משהו ב"פרצוף החרדי" מעצבן אותם. הם היו מעדיפים לא לראות אותם פה. שיעברו לניו-יורק, לא חשוב לאן. העיקר שיעופו מהעינים. מה הם לא מבינים לבד שהם לא רצויים פה. הגוש השחור הזה. הרי כבר רמזנו המון רמזים די ברורים.
אולי צריך למצוא "פתרון" כדי לצמצם אותם. אולי הגבלת ילודה? בעצם זה לא יעבור ציבורית בשלב זה. חייבים לעשות זאת בהדרגה ובאסטרטגיה נכונה. העיקר שבאיזשהו שלב הם יבינו. אפשר להשאיר איזו שמורת טבע של כמה חרדים. כדי שנוכל להראות לנכדים. אבל חייבים פתרון ומהר. אפשר גם פתרונות חלופיים כמו "חינוך מחדש". אבל צריך שדעת הקהל הישראלית תאפשר זאת. אז נעשה את זה בהדרגה.
נקרא לזה "לימודי ליבה" ופטנטים נוספים כדי להכניס דריסת רגל כדי להשתלט על החינוך החרדי לצורך חינוכם מחדש. והכל בשם "עזרה לחרדים" ו"דאגה לעתידם". כמובן. בנתיים נרעיב את ילדיהם. נמצא דרך להכביד מיסים באופן ספציפי על החרדים. נייצר "מצור כלכלי". נחסום להם את כל האפשרויות לקניית דירות. נפגין גם נגד בניית ערים חרדיות אך גם נגד מגורי חרדים ב"השתלבות" בין חילונים. עד שנכניע אותם ונצליח "לחנך מחדש" את החרדים הסוררים.
אכן יש כאן מלחמה! לא בין חילונים וחרדים. מדובר פה בהכרזת מלחמה מצד קומץ בעלי אינטרס פשיסטים ואנטי דתיים, כנגד חלקים גדולים מהציבור הישראלי הכוללים את שומרי המסורת היהודית, הן חילונים אוהדי מסורת יהודית, הן דתיים והן חרדים. למעשה זוהי מלחמה כנגד התרבות היהודית המסורתית. ייתכן שקבוצות שומרי ואוהדי המסורת הם הרוב המוחלט של אזרחי ישראל.
השאלה המרכזית
אבל לא זה לב העניין. השאלה המרכזית שצריכה להישאל היא, האם יש זכות לקבוצה מסוימת לכפות את תרבותה על האחרים והשונים בחברה? שהם אולי אפילו הרוב? האם מדינת ישראל מקדשת את הדמוקרטיה ואת חופש הדת ואת חופש הפרט או פועלת בכיוונים הפוכים? האם המדינה היא שוחרת שלום בין האוכלוסיות השונות המרכיבות אותה למרות זהויות שונות ומורכבות או שעוסקת ב"הפרד ומשול" לצורך המשך שליטה ודיכוי על-ידי מיעוט דורסני את רוב מרכיבי החברה? האם הסגידה לאליל הכסף ולבעלי ההון שלטון הדורסניים הם תרבותה של המדינה?
האם "כסף" הוא הערך העליון, או שיש גם ערכים נוספים של מצפון ומוסר, של סולידריות, של צדק חברתי? האם "הצבא" הוא חזות הכל וצריך להשליטו על כל ענייני החברה? על חינוך הילדים? אולי גם על פירוק הנמלים? או שיש כאן גם חברה אזרחית שהיא חשובה לא פחות? האם ראוי להקצות משאבים ראויים לטובת החינוך הבריאות והרווחה או שצריך להעביר כל כסף פנוי באוצר המדינה לטובת מקורבים לצלחת אצולת הצבא ולטובת בעלי ההון בדרכים סיבוביות?
האם אנו זקוקים לחברה יותר מיליטריסטית או שואפים להרחיב את חופש הפרט? האם יהדות היא רק טריטוריה ושליטה על שטח או שהיא גם מערכת ערכים מוסרית? האם אדמה קדושה מחיי אדם או חיי אדם הם הקדושים מכל דבר אחר?
ביסוד "מלחמת התרבות" הלא תרבותית הזו, עומדת השאיפה הגזענית לא לראות עוד מול העינים את דמות "היהודי הישן", זה שעדיין מקדש ערכים אחרים. זה שהכסף אצלו אינו חזות הכל. זה שמאמין באחדות עם ישראל, שאכפת לו מכל אדם גם אם לא מכיר אותו באופן אישי. האותנטיות הזו מפריעה להם. זה פשוט מעצבן בעיניים. הם מעוניינים לצמצם את הדבר הזה. זה אצלם הבעיה הקיומית של מדינת ישראל. בל נטעה, הם לפעמים מדברים במילים מאוד יפות, נופת צופים. אבל השנאה מבצבצת היטב בין המילים. אי-אפשר שלא להבחין בה. אותו קומץ אנטי דתיים שביניהם ישנם גם חובשי כיפה, מתנהלים בדרכים אנטי דמוקרטיות, בשיטות בולשביקיות, בגזענות טהורה ובשנאת האחר והשונה. הם משרתים את בעלי ההון בלבד ומקדמים כאן סוג של דיקטטורה.
למעשה, מייסדי האידיאולוגיה הזו המכונה על-ידי יוצריה (בטעות) בשם "החברה הישראלית", נתנו גט כריתות ל"חברה החרדית" באמצעות ההתנהלות בתקופה האחרונה ובאמצעות החוקים שנועדו בעיקר לצורך פגיעה. כי ככה זה כשדורשים ממך "להשתלב" כדי למחוק את זהותך ולכפות עליך תפיסת עולם חילונית במסווה של "דאגה" לחרדים. הרי החרדים מעולם לא דרשו מחילונים "להשתלב" בחברה החרדית.
הקרע שנוצר בין "החרדים" ל"ישראלים" אינו ניתן יותר לאיחוי. לעולם. חלון ההזדמנויות נסגר וכבר לא יפתח יותר. אין אתוס משותף. יש רמיסה גסה של ציבורים שלימים ושל כל הקדוש והיקר להם. יש פגיעה שיטתית בבני אדם רק בגלל אמונתם. שומרי המצוות מהווים "איום" קיומי על החברה הישראלית, זהו פאשיזם במיטבו.
החרדים מצידם ימשיכו להביע סולידריות ואהבה כלפי כל אדם באשר הוא אדם, חילוני כדתי, ערבי כיהודי. אבל הקרע האידיאולוגי שנוצר כעת, אין לו סיכוי לאיחוי. זאת מאחר שהיה מי שקרע את שארית החוטים העדינים שעדיין קישרו את כולנו תחת אתוס משותף.
זה כבר הפך למלחמת תרבויות או יותר מדויק להכרזת מלחמה חד-צדדית נגד עצם האמונה ותפיסת העולם החרדית. עד לאחרונה לא הועמד ערך השירות בצבא כערך מתנגש בערך לימוד התורה. יכלנו תמיד להכיל זה את זה. היום זה השתנה. זה כואב לכולנו אבל צריך להכיר במציאות וזוהי אכן המציאות החדשה. אומנם אין אנו כשני עמים ואין לנו סכסוך טריטוריאלי או לאומי וגם לא יהיה, אבל הפגיעה הבלתי פוסקת בכל חלקי הסטטוס קוו והחתירה הבלתי נלאית ל"מלחמת תרבויות" חד-צדדית כנגד החרדים נתן אותותיו. אין לנו עתיד משותף. אין ולא יהיה אתוס משותף. אין עם מי לדבר.
