בר-כוכבא של ימינו

מבין כל היחידות הצבאיות, חטיבת הצנחנים היא זו שהצליחה להצמיח את מירב גיבוריו המיתולוגיים של צה"ל - דוגמת מרסל טוביאס, יצחק ג'יבלי; דני מט ושמעון כהנר. אלא שהגדול מכולם היה, בלי ספק, מאיר הר-ציון, שהלך בסוף השבוע לעולמו. עוד לא נולד גיבור כמוהו בצה"ל. בהבדל מיתר הגיבורים הגדולים בצבא, הוא הגיע, אומנם, לדרגת סרן בלבד, אבל גם בתור קצין זוטר שכזה הייתה גדולתו מעל ומעבר.כי סרן הר-ציון האציל מרוחו לא רק על הצנחנים בפרט ועל צה"ל בכלל, אלא על כל איש ואיש במדינה, כאילו היה בדרגה של מצביא ומנהיג. כמחוללן של יחידה 101 וסיירת מטכ"ל הוא נחשב מתמיד לחוד החנית. אז מה עוד ניתן לומר על גיבור-ללא-חת שכזה ולא נאמר? הרי כל המילים תהיינה חיוורות, ריקות ועלובות לעומת מעשיו עתירי התהילה.

גיבור מיתולוגי

היה זה רב-אלוף משה דיין, גיבור מיתולוגי בפני עצמו, שהיטיב לרומם את הגיבור האגדי הזה כמי שמאז בר-כוכבא לא קם עוד כמוהו לעם ישראל. ואולי יש במילות השיר העממי של מנשה רבינא כדי להמחיש זאת לכל אחד מאיתנו את מה שמאיר הר ציון בעצם היה: "מי ימלל גבורות ישראל - אותן מי ימנה? הן בכל דור יקום הגיבור, גואל העם. שמע, בימים ההם, בזמן הזה, מכבי מושיע ופודה". מעל לכל ייזכר מאיר הר-ציון בזכות עוז-רוחו ואומץ-ליבו, אם כיחיד, בסגנון דון קישוט, ואם כמנהיג של פלוגה למופת, וזאת מבלי שנדרש לעבור קורס-קצינים. הוא היה הסייר הראשון שלקח על עצמו, ללא חת, מסע מיתולוגי, מסוכן ביותר, לסלע אדום, והדביק אחריו באומץ-ליבו צעירים אחרים, שלא חזרו משם בחיים, והיה זה גם מאיר הר-ציון שלא היסס לנקום בבדואים את נקמת-דם אחותו שנרצחה בידיהם... ועכשיו, עם מותו, יהפוך מן הסתם מקום-מושבו בכוכב הירדן לאתר-הנצחה,על-שם בר-כוכבא של ימינו. ינעמו לו, אפוא, רגבי-אדמתו הספוגים כה עמוק בדמו. ובספר דברי הימים של צה"ל מובטח לו, ודאי, מקום של כבוד כלוחם אגדי, ואין שום חייל בצבא שישווה לו.