בתום שלוש שנות מלחמה פנימית בין המשטר הסורי לאופוזיציה, ובין קבוצות האופזיציה לבין עצמן - חילונים נגד סלפים, וסלפים כמו "אל-קאעידה" נגד סלפים כמו "דאעש" - יש מקום לבחון מה קורה אצל שכנתנו מצפון. להלן תמונת מצב כפי שזו משתקפת מנתוני האו"ם, המועצה לזכויות האדם ומקורות ירדניים המטפלים במאות אלפי הפליטים מסוריה:
- 9 מיליון פליטים, מהם 6.5 מיליון במדינות השכנות ועוד 2.5 מיליון פליטים בסוריה עצמה. מתוך 9 מיליוני הפליטים - 5.5 מיליון הם ילדים.
- צפונה ומזרחה של סוריה נמצאים בשליטת המורדים. למרות זאת, העזרה הבינלאומית, ובמיוחד זו של האו"ם, מגיעה טיפין טיפין.
- פרברי העיר חומס העתיקה עדיין נתונים במצור, והיא מופצצת מדי פעם בחביות TNT.
- אנשי "אל-קאעידה" משליטים סדר לפי הלכתם. הם מונעים עישון, צריכת אלכוהול, שמיעת מוזיקה ונוכחות יחד של נשים וגברים. הם תולים בכיכרות לוחמים מן הצבא החופשי "החילוניים" ומטילים דמי חסות על הנוצרים.
- 60 אחוז מבתי החולים משותקים. שיעור הילדים שחוסנו ערב המלחמה שעמד על 91 אחוז, ירד כיום ל-38 אחוז. אלפי סורים מתו לא בקרבות, אלא מהעדר טיפול רפואי.
- במרוצת שלוש השנים שחלפו, ירד התוצר הלאומי מ-60 מיליארד דולר ל-34 מיליארד.
- הלירה הסורית איבדה 75 אחוז מערכה ביחס לדולר.
- תפוקת הנפט ירדה ל-4 אחוזים לעומת שנת 2010, היות שמרבית שדות הנפט מוחזקת בידי המורדים.
- המשטר מנהל כלכלת מלחמה, כשמחצית האוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני. האו"ם מגדיר את המצב כגרוע ביותר במאה הנוכחית.
- רק בשלושה מוצרי מזון אין מחסור: תה, סוכר ולחם.
שיא לבנון - פרופיל
נשיא סוריה
בשאר אסד דורש מהלבנונים כי יבחרו בנשיא התומך ב"מוקאוומה", היינו בניהול מאבק נגד ישראל. דרישה זו גררה תגובות נזעמות וגינויים כלפי אסד מצד לבנונים, ובמיוחד אלה שבגוש "14 במארס" המתנגד למעורבות הסורית והמלכד את הסונים והנוצרים, מלבד מפלגתו הנוצרית של מישל עאון שהוא בעל ברית של חיזבאללה.
העיתון "אל-שרק אל-אווסט" (15.3.14) פרסם מקצת מן התגובות לדרישתו של אסד:
שר המשפטים אשרף ריפי: "חלף עידן החסות הסורית בלבנון מאז 2005. בחירת נשיא ללבנון אינה עוד עניינה של סוריה, ואנו דוחים בשאט נפש כל ניסיון לפגוע בריבונותה של לבנון ובמוסדותיה. בשאר אסד מזכיר לנו את קריסת הנאציזם. מוטב לו לחדול מלנפנף בסיסמת ההתנגדות. כי הזמן שחולף לא ישוב".
חבר הפרלמנט המארוני פאדי כּרם מגוש הכוחות הלבנוניים אמר כי "בשאר כנראה עדיין חי בעידן החסות הסורית על לבנון. אנו דוחים את העצות שלו שאין להן כל ערך לגבי לבנון...שימשיך להתעסק בארצו שאותה הרס אותה ואת בני עמה הוא רודף על-מנת להישאר על כס השלטון".
עם זאת, יש בלבנון קולות אחרים. חבר בית הנבחרים דיאב ווהאב התומך בסוריה הצהיר כי "מועמד כלשהו לנשיאות בלבנון שאינו מבקר בארמון הנשיאות בדמשק - אלמוהג'רין סיכוייו להיות נשיא שואפים לאפס".
הבלתי אפשרי
מובא כאן שיר שפורסם בעילום שם בעיתון "אל-חיאת":
מי ימכור לנו חיוכים
מי ימחק את העצבות מכל פינה
מי יתן לנו קצת ורדים
אפילו עשויים נייר
כדי ליפות את הדרכים
מי יחזיר את השמחה
לפניהם של הבנים והבנות
שהיגון הוסיף להם אלפי שנים
מי ימציא ללבבות מגן מפני זעזועים
מי יבטיח לנו את הרגיעה
אפילו למשך רגעים
מי ידליק נר
לגרש את החושך
מי ישכין שלום בין האחים והאחיות
מי ישכנע את האנשים
שהעולם הזה לאבדון
וכי כולם ימותו באחד הימים
אין זכר בימינו לתקוות אלה
הן חלפו
מאז שחלף עידן האגדות
ואבדה ההשראה מכותב הסיפורים.