ביבי רוצה מטוס. וגם מעון חדש. המטוס הפרטי שלו יעלה לנו כ-140 מיליון שקל, ותחזוקתו עוד כחמישה מיליון שקל לשנה, לא כולל הטיסות עצמן, האבטחה ושאר הנילוות. אחרי 10 שנים המטוס ייחשב כבר כגרוטאה שלא ראויה, ויימכר, במקרה הטוב, בשליש ממחירו המקורי. הנה ככה הלכו לכם 200 מיליון.
גם המעון בירושלים כבר לא טוב לביבי. עכשיו הוא רוצה שיבנו לו קריית ראש
ממשלה חדשה, עם משרדים צמודים ומעון פרטי מפואר. כמו האליזה בצרפת, או הבאקינגהם בלונדון. הנה עוד 800 מיליון שקל לבנייה, וזה לפני שהגיעו החשבונות האמיתיים (ובשירות הציבורי יש נוהל שהמחיר הסופי יוצא תמיד כפול מהתכנון המקורי) או חשבונות הריהוט. אז סך החשקים החדשים של ביבי: 1 מיליארד שקל.
ובשביל זה העלו לכם השנה את המע"מ. הגיע הזמן להביט במציאות: אחרי שהורידו לכם מס הכנסה וביטוח לאומי ומס בריאות משכרכם (תבדקו פעם כמה זה), על הדלק לוקחים לכם בלו ומיסוי נוסף, ואחרי שעבור הנסיעה בכביש 6 אתם משלמים בנפרד, כמו עבור החינוך, כמו עבור שירותי בריאות אמיתיים (מעבר לרמת מירשם רופא משפחה בקופת חולים) ואחרי שאתם משלמים בנפרד גם עבור תרבות (אגרת טלוויזיה ממלכתית, בנוסף לכבלים), וצעירים עובדים לא יכולים לממן לעצמם רכישת דירה, אז מתברר שהממשלה לוקחת מכם בנוסף עוד 18% מכל מה שרכשתם: אכלתם במסעדה - שתפו את המדינה בחמישית מהארוחה. קניתם מחשב, תוסיפו 18% למימון שכר הפקידות הציבורית. כאבו לכם השיניים ונזקקתם לטיפול שעלה בוכטה רצינית. תוסיפו עוד 18% לממשלה. לה הרי לא כואבות השיניים מלנגוס גם בשיניים שלכם.
יש משהו לקוי בחברה ששומעת על ראש ממשלה שאשתו עושה קרקס מעובדי המדינה שהועמדו לרשותה ושירותה (כדי להכין לה כוס קפה, לגהץ לה את המצעים, לנקות לה את 2 הבתים) שעוד יש לו את החוצפה לבקש שיקנו לו מטוס פרטי, ועוברת על כך בשתיקה. במדינה בה ישנם אנשים (רבים יותר ממה שאתם מאמינים) שלא יכולים לממן לעצמם טיפול שיניים פשוט או לרכוש מכשיר שמיעה לעת זקנה, ועשרות אלפי צעירים שאין סיכוי שיגיעו אי-פעם לדירה קטנה שלהם, דרישה כזו היא לא רק ניתוק מהמציאות. היא חוצפה. זה אובדן כל דרך.
אין מבקשים מביבי לחיות בצריף, כמו בן-גוריון. גם לא מבקשים ממנו לגור בדירת 2 חדרים כמו בגין. אבל כשרואים כיצד חשבון המים שלו בוילה הפרטית שלו בקיסריה מגיע ל-100,000 ש"ח בשנה והחשבון משולם ע"י המדינה בלי שהוא ישתתף מכיסו באגורה, אז מבינים למה אשתו חושבת שהיא מלכת שבא ומתנהגת מול עובדיה (עובדי מדינה שהועמדו לשירותה) כמו נירון קיסר מול עבדיו. על-רקע תרבות חצרות המלכות של "נבחרי הציבור" שלנו, שהתרגלו לחייב אותנו בכל שגעונותיהם ותענוגותיהם בלי כל פרופורציה או מחסום של בושה, אפשר להתחיל להבין למה ראש ממשלה אחד לשעבר כבר הורשע על שוחד. אולי ראוי להתחיל לחשוב ולשאול איך זה שכמה מראשי הממשלה האחרונים הפכו למיליונרים במקביל לכהונתם. אולמרט, נתניהו, ברק, שרון.
גדולתה שלך הדמוקרטיה היא ידיעתה שאדם בא מהרחוב, מעפר הארץ, ולשם אפשר להחזירו. לא האלים מינו את נבחרי הציבור שלנו, גם לא השכינה, הכמורה והרבנות הראשית. אנו בוחרים באזרח שינהל את ענייננו, ואף מעמידים לו כלים נאים ותנאים נאותים למילוי תפקידו. אבל ברגע שמתברר שהוא עסוק בכלים, בחפצי הנוי ובתענוגות, אנו צריכים להבין שהוא אולי כבר לא עוסק בתפקידו, אלא עסוק רק בעצמו.
זה הרגע לומר לו ללכת. הסימנים ברורים מדי, גלויים מדי, ואסור לטעות בהם. אין לנו ראש ממשלה. יש לנו מישהו שמתחיל לחשוב שהוא מלך. הוא עסוק בשטויות של חצרו, בשגעונות של מלכתו, עד שספק אם הוא מסוגל עוד להבין את המציאות. כולל זו שלנו, של מי שאחרי כל המיסים הקבועים, מישהו לוקח מאיתנו עוד 18% מכל מה שאנו אוכלים או לובשים או רוכשים מכספנו, כדי לקנות לעצמו מטוס ולבנות לו ארמון. אם אלה מעשיו - אז הגיע הזמן לומר לו ללכת. כי ה-18% הללו זה כסף שחסר לנו, שכן בניגוד לראש הממשלה היקר שלנו - אנו, את התענוגות שלנו, כמו את כל הצרכים הבסיסיים שלנו, אנו משלמים מכיסנו. לא מכיס המדינה.