נראה שממשלת ישראל והרשות הפלשתינית הקפיאו את המשא-ומתן ביניהן לזמן מה, המו"מ יתחדש בקרוב מכיוון שהוא עונה לאינטרסים של הצדדים, ולחץ אמריקני יתרום גם הוא לכך. עלינו להתכונן לכך ולגבש מענה לסוגיות יסוד שיעלו בו. אחת הסוגיות היא מניעה של חדירת מחבלים מממלכת ירדן למדינה הפלשתינית שתקום לאחר הסדר.
ישראל צודקת בדרישתה להבטיח את עצמה מפני זליגה של מחבלים, אמצעי לחימה וגורמים חתרניים. הם עלולים לבצע פעולות טרור נגד אזרחי ישראל, להתסיס את המדינה הפלשתינית ולערער את ההסדרים שייחתמו. הפלשתינים דורשים ריבונות מלאה על השטח; בעוד ממשלת ישראל דורשת להחזיק ברצועת קרקע - רצועת ביטחון - שיוצבו בה כוחות צה"ל כדי להוות חיץ בין ירדן לפלשתין.
קברניטי הרשות חוששים גם הם מאותה זליגה שתאיים על שלטונם ותעודד מעשי טרור, לכן הסכימו להציב כוח בין לאומי לשמירה על הגבול המזרחי. ישראל שיש לה ניסיון רב עם כוחות בין לאומיים חסרי יכולת ורצון לפעול, אינה מוכנה לוותר על נוכחות צה"ל בשטח וכך הגענו למבוי סתום.
כוחות קרקעיים ברצועה צרה לאורך הגבול הם בעלי תרומה נמוכה לביטחון; הם מוגבלים בטווחי גילוי, איתור ומעקב. הם איטיים בהערכות ובתנועה למגע, וחמור מכל, הם מהווים מטרה קרובה וגלויה לפיגועים שאותם עליהם למנוע. אפשר ללמוד מהעובדה שבימי רצועת הביטחון בלבנון איבד צה"ל יותר מעשרים חיילים מדי שנה.
גם היום, סופגים הפטרולים של צה"ל לאורך גדר המערכת ברצועת עזה את עיקר הפיגועים. במילים אחרות, כוחות קרקעיים לאורך גבול הופכים מציידים למטרות, מפוגעים לנפגעים. אלו הך חולשות צבאיות בלבד. לכוחות קרקעיים ברצועת ביטחון יש חיסרון מדיני מובהק בכך שהם יקראו תגר על דרישת הפלשתינים למדינה ריבונית, מה אפשר לעשות כדי לגשר על הפער בין ביטחון ישראל לריבונות פלשתינית?
שתי משימות עיקריות עומדות בפני העומדים על משמר הביטחון. האחת היא גילוי, איתור ומעקב אחרי ניסיונות חדירה מירדן לפלשתין. השנייה היא תקיפת המחבלים וסיכול החדירות. בשני העשורים האחרונים הושלמה מהפכה בלחימה נגד כוחות גרילה וטרור; לא עוד כוחות קרקעיים גדולים אלא שילוב מנצח של מודיעין זמן אמת, מפורט ועדכני בשילוב כוחות אוויריים מגוונים וכוחות עלית מוטסים.
עד עתה מומשה מהפכה זו בעיקר ללחימה התקפית. הגיעה העת ליישם אותה למטרות שמירת הסדרי שלום. לא עוד חגורת ביטחון שמורכבת מכוחות קרקעיים והחזקה בטריטוריה זרה, אלא מעטפת מודיעינית אווירית בשילוב גדרות אלקטרוניות לגילוי חדירות, ובמקביל כוח משולב אווירי עם כוח מוטס לתגובה מהירה, לתקיפה וסיכול של מחבלים ואנשי גרילה.
יש אינטרס משותף לישראל, לירדן, לממשלת פלשתין, ולמדינות החברות באו"ם, למנוע זליגת מחבלים, אמל"ח וגורמים פוליטיים חתרניים מירדן לפלשתין. במקרה הייחודי של הגבול בין ממלכת ירדן לפלשתין יפעלו במקביל כוח בינלאומי שיתפרס מערבית לירדן, וכוח ירדני שיתפרס בגדה המזרחית. במידה שיושג אמון רב יותר בין ממשלת ישאל לממשלה הפלשתינית, אין זה חלום באספמיה לחזות צרוף כוח פלשתיני. צרוף זה עשוי לסייע בחיזוק ברית לא כתובה בין ירדן, פלשתין וישראל.
המענה המשולב אינו רק מכשיר ביטחוני אלא גם מהלך מדיני שהודות לו אפשר לגשר בין עמדות הצדדים, להתגבר על מכשול גבוה בפני הסדר ארוך טווח, ולחזק אינטרסים וקשרים הדדיים בין כל השותפים, ובא לציון גואל.