שלום רב,
ביום רביעי בשבוע שעבר (07.05.14) הפגנתם בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית נגד גיוס נוצרים לצבא. למעשה הייתה זאת הפגנה נגד השתלבות ודו-קיום כן ואמיתי של חלקים הולכים וגדלים בעדה הנוצרית המעוניינים להפוך לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ומהמדינה.
מלבד זאת שההודעה על ההפגנה הופצה במייל לסטודנטים, מרצים ועובדי האוניברסיטה אחרי כניסת מועד ערב יום הזיכרון, צעד תמוה כשלעצמו, ההפגנה עצמה גם תמכה ועודדה אלימות.
ההתפרעות באוניברסיטה בשבוע שקדם להפגנה בה לקחתם חלק, שבמהלכה הותקפו מאבטחים וגם סטודנטים ששהו במקום, היא המשך ישיר לגל הסתה ואיומים כנגד האב גבריאל נדאף ונגד אנשי "פורום גיוס העדה הנוצרית".
מסע הסתה זה כולל איומים, חרם, פגיעה בחופש דת ופולחן, ומילים וקריאות רבות שהובילו כבר לכמה מקרי אלימות של ממש. אלימות נגד רכוש ונגד גוף. נגד בנו של האב נדאף ונגד רכוש של פעילי ותומכי הפורום ושל חיילות וחיילים מהעדה הנוצרית. אלו הם צעדים המנוגדים לכל ערך דמוקרטי. יש מי שמנצל את
חופש הביטוי והזכות להתנגד ולהביע דעה כדי לעשות זאת בצורה צינית, להתסיס ולגרום אם בעצמו ואם באמצעות אחרים לעשיית צעדים אנטי-דמוקרטיים ובלתי חוקיים נגד הנוצרים המעוניינים להשתלב.
מסוכן שבעתיים
גם כשפועלים תחת הערך של חופש הביטוי ובאופן חוקי, חובה להפעיל שיקול דעת, ולהבין את כל ההשלכות שיש לעניין, זה לא משחק. יש להכיר ולקחת בחשבון את כל הגורמים שמסביב ואת התוצאות ולהיזהר לא לפגוע בערכים אחרים. יש לחשוב על גורמים נוספים העלולים לקחת את הדברים ולפרש אותם בצרה קיצונית ומסוכנת. צדק מי שאמר שמילים יכולות להרוג ועלולות להפוך לנשק קטלני, החברה הישראלית חוותה את זה בצורה קשה.
גם אם יש בכוונתו של מי שאומר ומתבטא להסתפק בדברים בלבד, במילותיו הוא ותו לא, הרי יש מי שלוקח את המילים כמה צעדים קדימה ונוקט באלימות. הדבר מסוכן שבעתיים כשצורת ההתבטאות היא אלימה מלכתחילה. יש מבין המרצים בהפגנה שנערכה ביום רביעי שהתנהגו באופן מביש כשהרשו לעצמם להתבטא באלימות ולהתנהג בבוטות וזאת ללא כל התנגדות מהמרצים האחרים שהיו במקום, גם לא נאמרו על-ידי המרצים דברים נגד סיסמאות (בערבית ובעברית) שנשמעו בהפגנה, אמירות קשות וקריאות לאלימות ולכן גם מי מבין המרצים שטוען שהגיע להפגין רק נגד אלימות עשה שקר עם עצמו כשלא עזב את ההפגנה או לכל הפחות כשלא התבטא נגד האלימות המילולית בהפגנה עצמה, אלימות מילולית שנותנת דרור לאלימות פיזית. שכן, כאמור, על-פי מקרים קודמים, אין ספק שהתנהגות כזאת עלולה להתפרש ביתר קלות על-ידי גורמים מסוימים ולהסתיים באלימות פיזית.
ולא רק זאת, אלא שהיו מרצים שאף הגיבו במחיאות כפיים למשמע הדברים וסיסמאות.
ואכן דומה כי על-אף תפקידכם במוסד ציבורי ומעמדכם לא הפעלתם כל שיקול דעת, שכן בהשתתפותכם בהפגנה ובשתיקתכם נוכח אלימות מילולית בהפגנה, הדבקתם את התג ויומיים אחרי אותה הפגנה מישהו בירושלים כבר פרסם את המחיר.
עליית מדרגה
בכרזה שהופצה על-ידי גורם כלשהו מירושלים, יומיים אחרי ההפגנה, ביום שישי (09.05.14) שכותרתה WANTED נראים תמונותיהם של האב גבריאל נדאף האב הרוחני של פורום גיוס העדה הנוצרית ומי שמלווה את חיילי צה"ל הנוצרים ושל סרן (מיל') שאדי ח'לול דובר הפורום כשמתחת לכל אחד מהם מוצע פרס כספי. האלימות המילולית מצד מרצים באותה ההפגנה והשתיקה של אחרים כבר הפכה לכרזה מסיתה ומי יודע היכן זה ייעצר? האם אתם יכולים להבטיח שלא יקום מי שיתרגם את האמור בכרזה לכדי מעשה אלימות קיצוני?
אולי זאת ציפייה גבוהה מדי מגורמים באקדמיה לקיים דיון מעמיק ומאוזן בנושא, אולי פשוט יש מרצים שקל להם יותר לברוח מהתמודדות עם האמת ועם שינויים מהותיים בחברה הישראלית שאינם לרוחם ולבחור בדרך הפרובוקציה.
הדברים מפורסמים בגלוי למען יראה הציבור וידעו הרשויות כי התרענו מראש וידעו כולם כי לכם חלק בלתי מבוטל בהתדרדרות התגובות נגד הגיוס בירושלים ובעליית המדרגה בהסתה.
אם תיפול שערה משערות ראשם של האב נדאף, שאדי ח'לול או מי מאנשי הפורום, החיילות החיילים משרתי השירות הלאומי ובני משפחותיהם הרי שגם אתם תישאו באחריות הציבורית על כל המשתמע מכך על-פי חוק ואות קלון ציבורית תוטל עליכם.